-הפרטים לא בדיוק נכונים..לא היה לי כח לשנות..אבל הבנתם את הכוונה..
אז זהו..החופש נגמר..הזמן עבר..והחיים ממשיכים..
באמת אין לי כח לחזור למסגרת הלימודית הזו, שאני כל כך סולד ממנה..כל כך מנסה לברוח..אבל היא תמיד תופסת.
כיתה חדשה..אנשים חדשים..מקצועות עבר שחזרו..מורים מפגרים..
פאק!
אני רק חושב על זה יש לי כאב ראש..
את העבודות לא סיימתי..(לא התחלתי האמת..).
אפילו לא פיניתי את התיק משנה שעברה..(חחח כן דד..המגן בהיסטוריה עדיין שם..).
החופש עבר מול העניים שלי מהר מידי..
לא יאמן איך כל שנה אני מבטיח לעצמי שאני אשתפר..וכל שנה אני לא עושה שום מאמץ..
אולי זה כי אני יודע שקשה לי? אולי זה כי אני פשוט עצלן?..אני באמת לא יודע את התשובה..אבל אני מחכה לסיום..אבל לא סתם סיום..סיום שאני אוכל להתגאות בעצמי..בגרות מלאה..טיול ליפן..ואז גיוס..מקווה להיות קרבי.. יש לי כל כך הרבה תוכניות לעתיד..אבל שוב..אני שוכח להתרכז בהווה.
לא עשיתי יותר מידי בחופש..
הרוב ישבתי וראיתי סרטים גרועים עד הבוקר ולמחרת קמת ב2 מידי פעם חברים..יציאות..אבל לא באמת משהו מרגש..חבל שככה.
לפחות קניתי אוזניות נורמליות למחשב/mp
התחלתי שיעורי אופנוע..וקניתי חולצה כמו שאני רוצה..(שמישהו יצלם אותי אני אעלה..)
..מקווה לטוב..שיהיה הכי טוב..ושיהיה לי..ולכם..בהצלחה בשנה הזאת.
נ.ב..
חן!! לא להיות בדיכאון..תמיד יש אנשים שאוהבים אותך (אהממ..אני רק אחד מרבים!)
ותזכרי..הבטחתי לכתוב את הפרק.. :)