א.ח.
אני לא מבינה את ההרגשה הזאת אליך, כי זה לא געגועים או אהבה, או כל דבר אחר.
אבל כבר כמה שבועות שאני מחפשת אותך בכל מקום, ובערך כל אדם שלישי באוניברסיטה מזכיר לי אותך.
ואז אני רואה תמונה חדשה שלך בפייסבוק, ואני מבינה שאתה בכלל לא נראה כמו שזכרתי
(ואין לי מושג מה אני זוכרת ממך בכלל)
חתיכות זכרון של לפני 11 חודשים - כי יש לך יומולדת ב2.5, וכן, אני לא שוכחת.
חתיכות זכרון של ילדה שהולכת אחריך ברחבי אילת,
ולא יודעת למה, אבל הצלת אותי שם, כי אלו היו זמנים קשים,
והיתי צריכה משהו להתפקסס עליו, ומשום מה זה היית אתה.
אני זוכרת את עצמי משחקת משחקים עם עצמי,
אם אצליח להשיג לך קולה כל יום,
אם באמת אביא את הרכב כדי שניסע יחד הביתה,
אני זוכרת בעיקר הרגשה של ריצה מטורפת אחרי משהו שלעולם לא אשיג.
אבל אני לא זוכרת אותך, כי אף פעם לא היית חשוב,
אף פעם לא היית משהו בשבילי בזכות עצמך,
אלא רק בדרך בה גרמת לי להרגיש.
וזה גורם לי להתגעגע לאילת,
להצטער שלא ניצלתי את ה8 חודשים האלה יותר,
אלא התעסקתי בכל המסביב (שכבר 4 חודשים התפוגג ונעלם,
ועדיף לי בלעדיהם).
חבל לי שאני לא זוכרת יותר מאילת עצמה, או מכל מה שחוויתי שם.
וכאן אני מגיעה אליך ילדונת,
שאולי לא כתבתי עליך מספיק,
או לא כתבתי בכלל.
וכבר חודש שאנחנו לא מדברות,
כי אמרתי שלא נדבר יותר.
וכבר כמה שבועות שאני מרגישה בבית כאן,
בחווה,
ונזכרת איך הייתי מרגישה אצלך בבית.
וכמה שאני מתגעגעת,
ועל כמה וויתרתי רק כדי להיות רחוקה ממנו,
וויתרתי בעצם על אחות.
יום אחד עוד נחזור לדבר, אני מקווה,
והכל יהיה ורוד ויפה,
ונהיה ת"א מגניבות כמו שתכננו.
יום אחד,
כשהוא כבר לא יהיה העיקר ולא התפל,
הוא פשוט לא יהיה. נקודה.
ואתה, אתה מקום אחרון,
כי לגעגוע אליך אין הגיון או מקום בחיי.
אתה גורם לי להרגיש אשמה לפחות פעמיים בשבוע,
וזה גורם לחיים שלי להיות קשים הרבה יותר.
ואני מתגעגעת אליך,
אם אפשר בכלל להגיד את זה על מישהו שהכרתי רק לפני 5 חודשים.
אבל אני מתגעגעת אליך, לא לאחד שכבר חודשיים מגיע ורק עושה פרצופים.
אבל אין לי איך לתקן ואין לי איך לעזור ואני מצטערת.
שנתתי לזה להתדרדר לכאן,
שנתתי לנו להתחיל משהו בכלל,
אני מצטערת על הכל.
אבל זו לא הייתה רק אשמתי אתה יודע,
זה אתה והבחירות שלך גם,
ובמיוחד העצבים שלך עכשיו.
זה בחירות שלך נטו.
-ואתה: אתה רשום כאן,רק בתור נקודת ציון על זה שלא רשמתי עליך בכלל.
אבל עכשיו שהתחלתי זה מעלה בי עצבים.
אין לי מה לכתוב עליך, אין לי מה להגיד,
ועדיף לי בלעדיך.
ב4 חודשים האחרונים הכל השתפר.
ולך לעזאזל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
up-down town girl