It is about my life...

נמאס לי כבר!

היום היה חרא בבצפר.

אני עומדת להכשל בבוחן בהיסטוריה, וגם במבחן בחשבון.. בקושי עשיתי משהו..

אחרי זה המחנכת שלנו התחילה לצעוק על כל הכיתה כי היא חשבה ששתי בנות מהכיתה העתיקו.. וזה לא נכון! כולם ראו שהיא שכחה את הדפים..

היא התחילה לצעוק עלינו שהיא לא תהיה המורה שלנו לעוד הרבה זמן (טוב זה החלק הטוב של הדבר)..

כל פיפס של מישהו היא תוקעת אותו עוד שעה בבית ספר ולמה? כי הוא לא עשה כלום.. כולם ראו..!

________________________________________

ועוד משהו..

אתמול דיברתי איתו וניסיתי לשכנע אותו לספר לי את מי הוא אוהב מהכיתה.. דיברנו שעות עד הלילה, ניסיתי לשאול אותו הכל..

אבל הוא לא יספר לי..

הוא הבטיח לי שהוא יספר אבל היום בכיתה הוא לא..

הייתי אמורה לתת לו בתמורה את הסיכה של MCR..

בקיצור הוא לא סיפר לי למרות שאני דיי יודעת מי זאת אבל אני רוצה שהוא יספר..

אז נשארתי עם הסיכה חח..

אני כבר לא יודעת מה לעשות...

שווה בכלל להמשיך לאהוב אותו? כי למרות שהוא לא הסכים, אני עדיין חושבת שהוא לא בדיוק אוהב אותה..

אני עדיין אוהבת אותו, למרות כל מה שאני יודעת..

3\>

אוף לפעמים מה זה נמאס לי מהכל..

זה כאילו לא קרה כלום ואני סתם במצב רוח חרא... אני עכשיו מדברת עם חברה שלי באיסיקיו ואני מרגישה שאני מה זה קרה אליה פתאום והיא לא עשתה לי כלום..

קיצור כמו הכותרת.. חרא של יום..

Oh really?