ת.ז:

שם: "See me as i'm, don't try to change my names"

מספר: 447075.

שם האם/האב: עדן.

גיל הכותב: לא מצוין (אבל היא חופרת שם בקליגורמים על השביתה, אז כנראה שהיא תיכוניסטית).

טבעות:

1. My Cemical Romance.

2. אנטי אנורקסיה.

3. קרמבו.

וותק: שישה חודשים.

אני אומר את זה בישירות, בלי מגננות ובלי טיוחים, בלי דימויים וכד': בלוגרים כמוך צריך להכניס לקונטיינר ולשלוח בדואר אקספרס לטימבקטו. בכמה וכמה נקודות בבלוג את מנסה לשבור את כללי הבלוגיספירה הישראלית. ממ. אז לא. זה לא הולך ככה. הניסיון הזה פתטי ועלוב, במקום להתפס כמיוחדת את מצטיירת כאקסהיבציוניסטית חסרת רגל. ילדה מתבגרת שמפרסמת פוסט בכותרת 'יצירות' כשתוכנו של הפוסט הוא שירבובי ריבועים משיעור לשון משעמם הייתה מאובחנת במדינה מתוקנת כמיקי בוגנים.

*הערה לרקורד*: היא שוחה אומנותית.

*תגובה לרקורד*: פחחחחחחחח.

הקנקן: 

ממבט ראשון-

בלוג יבש, משעמם- הרשי לי להתבטא ביתר פתיחות: איכסה פיכסה.

כן, כבר אמרנו שזה לא מוסיף כלל הנסיון שינוי הנועז אך משונה בדבר תמונת הכותרת. זה לא כיף בעיניים. מילא אם הבלוג שלך היה מלא בתמונות, כפתורים, משהו. אבל לא, בלוג לבן מת. טימבקטו, הִיר שִי קאם!!1 

עיצוב-

כותרת: אין לי מה להוסיף, חמודה את דוהרת הישר אל האפס.

מי שמע על בלוג בלי תמונת כותרת, אפילו קטנה, משהו, כפתור 100*100- אבל אצלך בבלוג, כלום. נאדה.

התאמת צבעים: שלוש מילים לי אלייך: ברבור בר אתיופי.

ומה שיש בו:

 רשימות-

היא אוהבת רוחות רפאים. כן.

"וותרנית, פראיירית, טיפשה, מתחשבת, עוזרת, פחדנית", אויש נו באמת אני חושב שעברנו את שלב 'אני מתארת את עצמי בבלוג כמו גרופית בת 12 שנשך אותה בדואי במדבר', נכון חמודה?, נכון? זה לא יפה ובטח שלא מוסיף התיאור חסר הרחמים הזה.

"כל הזכויות על החומר חסר הפואנטה שייכות לי". כן אהה *עיקום שפה תחתונה*.

תוכן-

"ג'יגליייייייייייייייפף ג'יגלייייייייייייייייייאאאאאאאאאאייייייפף"- השורה הזו חוזרת על עצמה מיליון ושש פעמים במסווה של שיר. פואמה ממדרגה ראשונה, משהו מטורף.

"אני פשוט לא יוצלחת". כן, זו בעיה. תתאבדי. זה לא כואב פיזית (במקרה של שבירת זיז הדאנס) והכאב הנפשי נעלם במהירות. אני מבטיח לך שזה שאת לא יוצלחית וחיית צומי מטורפת כבר לא ישנה לך. הבנאדם האחרון שראיתי מתלונן על חייו בכזו צורה הוא בוב הבנאי בפרק שקורס הבניין שהוא בנה. את האמת? אתם די דומים. אהה לא, אופס. שכחתי. את מתעמלת אומנותית.

*כןכן, את אמורה לחוש עכשיו תחושת השפלה וליגלוג, עוקצנות משו אעעש מתפשטת בכל איברי גופך. זו כל הכוונה* 

הערות: הרשו לי לסיים בבדיחה בלוגיספרית קורעת מצחוק, ידועה ועתיקת יומין: הבלוג של עדן.

הארות: אם זה לא היה ברור עד עכשיו, עכשיו זה סופי- 0. אליפשיסטי יפה ומושלם.

חוחוחוחו.

החלטתי לקצר את אורך הביקורות ולרשום את מה שעל ליבי בתמציתיות יתר. זה יותר נוח לכולם.