אביבית סתיו - אופטימיות מהוססת

לא הרבה, באמצע כזה

בין לבד לביחד

בין שחור ללבן

משהו שלא יפריע, ולא יעיק

משהו שישתלב ולא יזיק

אבל קשה למצוא שילוב כזה שיחיה בשקט עם הלבד המונוכרומטי שבניתי לי בזמן הקצר שהתאפשר

אני אוהבת אותו, אוהבת אותו מדי?

ברור לי שאני לא כזו, אני יודעת שהפריחה הנוכחית היא אפסית לעומת הצמיחה הפראית שמובטחת לי

אם רק אפנה פינה קטנה...

בהתחלה היא תהיה משורטטת בגיר, מוגדרת, בלתי חציה

ואח"כ, נראה, נחשוב, נרגיש בתקווה...אולי לאט לאט אמחק את הגבולות.