אביבית סתיו - אופטימיות מהוססת

אתמול שכבתי על חוף הים..

 הסתכלתי סביבי, כ"כ הרבה יופי נשי מקיף אותי מכל עבר.

מקיף אותי ומקיף אותכם.

עוצמה נשית במלוא תפארתה, סקסיות, ביטחון ואסרטיביות נשפכים דרך כל ביקיני קטנטן

תהיתי לעצמי, מה עושים עם כל המבחר הזה? או יותר נכון איך אני מצליחה להבליט את עצמי, על כל ייחודי, בתוך עם רב של תופעות על טבעיות כאלה?

אם אני, שמתקשה לבחור פסטרמה בסופר, הייתי ניצבת בפני הבחירה הזו הייתי מאבדת את ידיי ורגליי, מקפלת זנב ובורחת כל עוד נפשי בי.

וכמו פסטרמה הודו פשוטה, שתמיד נשארת ממנה החתיכה הכי גדולה, כך אני, נשארת בשלי עד שמישהו משכיל להבחין ולבחור בי.

כי לפעמים,

הפשוט הוא המורכב,

הרגיל הוא המפתיע

והתפל הוא המפולפל

 רק צריך להעיז ולהביט קצת יותר לעומק...