אני קצת המומה אז אני אפרוק את זה בצחוק ארוך
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ועכשיו,אחרי שעברנו גם את זה,
אני לא יודעת מה הוביל אותי לכאן שוב, טוב אולי כן,
הייתי צריכה מקום לפרוק ושיהיה סודי,
כי אני מרגישה שלאחרונה אין לי את מי לשתף והבטן מתחילה להתמלא שוב (תרתי משמע),
בלוטת התריס מאותת בשנית ובגלל המשחק עם כל הכדורים האלה שמשרד הבריאות עשה,
עליתי במשקל אחרי.. שנים.
ובגדול, לא הצלחתי לסתום את הפה.
ואז התחילו מחשבות. מחשבות בריאות,
עם טיפטיפונת חוסר אהבה עצמית והיגעלות מהמצב הנוכחי.
לא אוהבת להיות שמנה, מלאה, לא אוהבת להסתכל במראה ולא לאהוב את מה שאני רואה
ועד לזמן האחרון, זה לא קרה הרבה זמן.
אז אמרתי שיהיה טוב לפרוק את מה שיש על הלב,
לשתף את כולם או רק את עצמי לצורך העניין
ולדעת שיש לי אוזן קשבת שהיא בעצם, אני.
הייתי חייבת לקרוא קצת אחורה ואני מודה, זה הגעיל, הפחיד, הלחיץ אותי.
אבל זו אני,זו הייתה אני יותר נכון.
אז עדכונים על חיי?
עד תחילת 2009 הייתי אנורקסית בולמית,
יותר נכון בולמית אנורקסית אם נשים את הדברים בסדר הנכון.
לאחר טיפול משולב מכל כיוון שנמשך שלוש שנים אפשר לומר שאני די בסדר.
לדעתי אי אפשר אף פעם להיות לגמרי בסדר, זה תמיד יהיה חלק ממני,
אם אני פתאום אעלה 5 ק"ג זה יופיע שוב, נכון לא באותה רמה,
אבל זה תמיד נשאר, איפשהו בחלק קטן בראש, מחכה שתגיע הזדמנו
ת טובה כדי שזה יצוץ מחדש
ועכשיו כששמנתי את 5 הק"ג הארורים הללו, זה הופיע שוב.
אז נכון אני כרגע לא שמנה, אני יודעת את זה. אולי שמנתי אבל שמנה אני לא.
אבל אני נגעת מהתנהלות האכילה שלי, ומחוסר השליטה העצמית
בנושא שמתרחשת בחודשיים האחרונים.
אז החלטתי לעשות סדרף
דבר ראשון, סדר בראש, לפרוק את כל המחשבות האלה שחור על גבי לבן
כדי שאני אוכל להתחיל תהליך נכון.
דבר שני, לעשות סדר באכילה כדי שיהיה לי מנגנון טוב שישמור עלי וסדר שאדע לעמוד בדברים
דבש שלישי, לרשום ציפיות ולחזק את עצמי, לא לוותר, להתאפקקקקקק,
שזאת מילת המפתח, ולמצוא את הכוחות שהיו לי פעם ורק לנתב אותם למקום חיובי.
אז אחרי שחפרתי קצת וכןןןןן הייתי צריכה את זה
נעבור לפוסט החשוב באמת, מזון!!!
מעניין אם מישהו עוד נכנס לפה חחח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Briiiiii