זהו מאמר שמצאתי לגבי צומות וכמה הם יעילים לירידה במשקל ולבריאות, תהנו..:
"כל נושא ההרזיה , הדיאטה ותכניות התזונה השונות , הפכו לענף רציני בתקופתנו. כל אחד רואה את עצמו מומחה. הדיאטות אופנתיות ונמשכות חודשים אחדים ומפנות מקום לדיאטות חדשות.
פעם דיאטת כרוב ופעם דיאטת ענבים , ופעם דיאטת חלבונים ופעם דיאטת לחם.
משקל יתר נעשה בעיה גדלה והולכת לא רק אצל גברים ונשים מבוגרים אלא גם אצל ילדים.
כמה גורמים אשמים בכך, אבל באופן כללי אפשר לומר כי שפע המזון בצירוף ההכנסה הגבוהה מצד אחד, והשינויים בעבודה שנובעים משבוע עבודה מקוצר, עבודה במשרד מול המחשב, מתחבורה מודרנית וממכשירים החוסכים עמל רב, כל אלה הביאו לעלייה במשקל.
אנשי הבריאות הטבעית יודעים שהדרך המהירה, הבטוחה והיעילה ביותר להרזיה היא דרך הצום, והדרך הבטוחה לשמירה על משקל גוף נכון היא סירוב לחזור להרגלי האכילה השגויים.
השיטה האיטית והמאכזבת להרזיה על ידי דיאטה לעיתים רחוקות מצליחה, מכיוון שמדובר בתהליך ארוך וממושך, הדורש שליטה עצמית רבה ותקופה ארוכה של משמעת חזקה מכפי שמסוגל לה האדם הממוצע. תוצאה שכיחה של תכניות דיאטה כאלו היא שלאחר זמן קצר, שבו נשרו כמה קילוגרמים , חוזר השמן לאכילת היתר שלו ומחזיר לעצמו את המשקל הקודם בתוספת כמה קילוגרמים. רק במקרים נדירים רואים אדם שמן הדבק בדיאטת ההרזיה שלו לתקופה ממושכת.
חשוב להדגיש שאין להתחיל צום ללא הדרכת מומחה שהוכשר לכך. אף שהצום נחשב אמצעי בטוח ומועדף לשמירה על הבריאות ועל המשקל מדובר בגוף האדם המורכב, שצריך להשגיח עליו ולהנחות אותו אדם מיומן, היודע למה לצפות ומהם הסימנים המעידים על בעיה כלשהי.
כמה קילוגרמים אמור אדם להשיל מעל עצמו?מספרים משתנים מאדם לאדם אבל הממוצע לגבי אנשים שצמו הוא כ-1,000 גרם ליום. האם הרזיה מהירה כל כך נחשבת בטוחה? כן כל עוד הצום מתנהל בפיקוח מתאים ובמנוחה. להלן היתרונות הבולטים ביותר של הרזיה בעזרת צום:
1. ירידה מהירה במשקל.
2. הצום נעים בהרבה מדיאטת הרזיה, מכיוון שלא קיים הצורך המטריד לאכול.
כאשר האדם יורד במשקל במידה ניכרת מופיעים אצלו מיד כמה סימנים המעידים על שיפור הבריאות:
1. הנשימה נעשית חופשית.
2. התנועה נעשית קלה.
3. נעלמת תחושת העייפות.
4. נעלמת תחושת המלאות והאי נוחות באזור הבטן.
5. סימפטומים של קשיי עיכול מפסיקים להציק.
6. שיבושים אחרים נעלמים.
7. לחץ הדם יורד והעומס על הלב פוחת.
כל הסימנים האלה נראים לעין , אבל השיפורים בדרך כלל עולים בלי שום יחס על ירידה במשקל , דבר שמעיד כשהוא לעצמו, כי הפחתת כמות המזון הנאכל די בה לשפר את הבריאות. יש סיבות רבות לחשוב שהצריכה המופחתת של סוכר, עמילנים, ושומנים, והירידה הכללית בכמות המזון הנאכל מביאות תועלת.
להלן תגובות נשים לאחר צום:
" זו הייתה חוויה מהממת : ההנאה למראה הקילוגרמים הנושרים. אף פעם לא ראיתי שומן נעלם במהירות כזאת ".
אישה אחרת אמרה לאחר צום של חמישה עשר יום לצורכי הרזיה: " הייתי בחוות בריאות מפורסמת נתנו לי שם דיאטה של שבע מאות קלוריות ליום , כל הזמן הייתי רעבה - הצום הזה היה הנאה" .
אישה נוספת אמרה לאחר שבוע של צום במטרה לרזות " זאת הייתה החוויה המרשימה ביותר של חיי. נהניתי מהצום ומהמנוחה. לא ידעתי בכלל שבני אדם צמים אבל נהניתי מזה".
האם אלה ביטויים אופייניים? קשה לומר, הצום אינו תמיד חוויה נעימה כפי שתיארוהו נשים אלו, אבל במקרים נדירים הוא קשה במידה שמצדיקה את הפסקתו קודם שהושגה המטרה שלשמה הוחל בו. ברוב המקרים החוויה נעימה בהרבה מחוויות שחווים אנשים בהרגלי האכילה היומיומיים שלהם. בהרבה מצבי חיים מתלווה לכל ארוחה אי נוחות ואפילו כאב. במצבים אלה הצום מהווה הקלה עד כדי כך שהוא נעשה מהנה.
תמיד גדול הסיפוק למראה השומן הנמס בממוצע של קילו עד שניים ליום. לרדת שמונה קילו בשבוע זו חוויה מהנה ( יש יוצאים מן הכלל שבהם הירידה אפילו גדולה מזו) בימים הראשונים של הצום, שיעור הירידה אינו אחיד, ויש תקופות שבהן אין המאזניים מצביעים על שום ירידה במשך יום או יומיים. הירידה המהירה המסתמנת בתחילת הצום אינה נמשכת לאורך כל התקופה. הצום לא זו בלבד שהוא מבטיח ירידה במשקל, הוא גם קל בהרבה מן הדיאטה. סיבה אחת לכך היא שבניגוד לרוב אוכלי הדיאטה, הרי כל תקופת הצום אין הצם חש ברעב. חושי הטעם שלו אינם מגורים וזרימת מיצי העיכול אינה שוטפת. הצם עשוי לחוות תשוקה למזון ביום הראשון או השני לצום ולפעמים בכלל לא.
הרעב פוחת בדרך כלל בסוף היום השלישי. אם אין מפסיקים את הצום מסיבה כלשהי, יכול האדם להמשיך לצום בלי להרגיש חולשה או רעב.
כל העובדות קיבלו אישור על ידי חוקרים, שתי סדרות של ניסויים שבוצעו על ידי אנשי רפואה בבתי חולים מוכרים , הניבו ראיות ניסיוניות מספקות שמניחות את הדעת מבחינה מדעית וקובעות כי הצום אינו רק דרך בטוחה ומהירה לירידה במשקל אלא גם הדרך הקלה ביותר לעשות זאת.
אחד הניסויים נערך על ידי ד"ר בלום בבית החולים "פיידמונט" באטלנטה ג'ורג'יה.
ד"ר בלום ערך שם סדרות ארוכות של ניסויים בצום לצרכי הרזיה. את הניסוי הזה המשיך ד"ר דאנקן מאוניברסיטת פנסילבניה, שנחשב לבר סמכא בענייני הרזיה. הבדיקות העצמאיות שלו כוללות את ממצאיו של בלום ואת מסקנותיו.
שני החוקרים האלה מצאו כי גברים שצמים יורדים במשקל 1180 גרמים ליום, ואילו נשים 1220 גרמים ליום. גם בלום וגם דאנקן מאשרים כי הצמים לא היו רעבים.
שניהם דווחו על העדר מדהים של רעב בלי כל מתח נפשי או גופני. אחד הצמים צוטט כשאמר " אני מרגיש יותר טוב משהרגשתי אי פעם". אישה שצמה אמרה לאחר ארבעים ושמונה שעות ללא מזון שהיא רעבה הרבה פחות משהייתה בעבר , לאחר שדילגה על ארוחה אחת. בלום צוטט בסיכום הניסויים: " הדעה השוררת בדבר אכילה ברווח זמן קבועים מעלה את ההשערה המוטעית שהצום אינו נעים".
בהמשך קבע כי לדעתו ולפי העולה מממצאי הבדיקות שערך שהצום נסבל היטב על ידי הגוף האנושי, בתנאי שיש לצם גישה חופשית למים. בסדרה נוספת של ניסויים עקב בלום אחרי אדם שצם ארבעה שבועות רצופים בלי שום תופעות שליליות. כשקרא את דו"ח הניסויים שלו במפגש השנתי ה 111 של האגודה הרפואית האמריקאית הכריז דאנקן:
" גם אם תקופות קצרות של צום מוחלט עשויות להיראות ברבריות, שיטת הרזיה זו נוחה ויעילה להפליא". הוא הוסיף, כי יש ראיות לכך שאנשים שמנים מאוד נהנו מתקופות של צום מוחלט הנאה שנבעה בחלקה מן הידיעה שהרעב אינו מהווה בעיה, ואילו המשקל יורד במהירות ניכרת. שני החוקרים דווחו כי בצומות ארוכים מגיע שיעור הירידה היומי לכ-450 גרם. בלום הכריז כי הצום הוכח גם כאמצעי יעיל ביותר בפיקוח על המשקל.
איזו ירידה ממוצעת במשקל נחשבת בטוחה בתהליך הצום? התשובה כאן היא שהיות שהצום הוא התנזרות מוחלטת ממזון, הגוף עצמו מחליט מהו שיעור הירידה הנכון.
הצום הוא לא רק דרך לירידה במשקל אלא גם הרפתקה מעוררת ומרגשת, תחילתה של דרך חדשה לחשיבה".
בנות,
מי שבאמת קראה עד כאן את כל המאמר.. אני לא יודעת עד כמה זה נכון.. אבל זה בחלט מעורר תהיות, ורציתי לדעת מה אתן חושבות על זה..
ניסיון מס 1: 22.1.2008, 18:00. 24 שעות.
ניסיון מס 2: 23.1.2008, 23:00. 12 שעות.
ניסיון מס 3: 24.1.2008, 14:00.