האם תחזרי?

אני מסכה. מסכה של פנים קרות ואדישות. מסכה של אש בוערת מבפנים ששורפת הכל בחום. מסכה של פני ברזל שלא ניתנות לניפוץ. מחביאה מאחור את הרגש והדמעות. מחביאה מאחוריה את המילים, כולאת אותן במחשבות. מסכה קפואה של חוסר אכפתיות ועוקצנות מורעלת. עטופה בארס הקיים רק מחשש שיתקרב לו אדם תועה ויסיר את המסכה מעלי, יחשוף אותי לעיניי העולם. מסכת חרסינה עטופה בקרח יבש, כל כך שבירה, כל כך מוגנת בפנים. אלפי חומות שנבנו רק כדי לשמור את האישה שאני מפני העולם, לשמור את השקר רחוק מכולם, את הדמעות, החולשות, המילים והמחשבות. מסכה שמחסה אותי. מחסה כדי שלא אפגע.