האם תחזרי?

היזהר במה שאתה מבקש לעצמך. למרות שאחרים יגידו שאין בר מזל ממך, ובכל זאת, היזהר במה שאתה מבקש לעצמך, זה עוד עלול להתגשם.

מה רע בזה בעצם? לילות בלי שינה והיא בין זרועותיך, צועקת את השם שלך בקול כל-כך חזק עד שאתה מתפלא שהשכנים עוד לא דפקו על דלתך ודרשו שקט, כי ילדיהם ישנים (או שואלים שאלות מטרידות). בקרים של קפה למיטה, ואתה לא צריך לחשוש מאמא שלך, כי היא יודעת. היא מחייכת אליך, נערה צעירה, תמימה לכאורה. אחרי המסיבה היא עולה אליך הביתה וכל מה שאתה רוצה לעשות זה לצנוח על המיטה ולהירדם כשהיא שעונה על החזה שלך, אבל לה יש תוכניות אחרות.

אתה אומר לה שאין לך כוח ושתבוא לישון, אבל היא לא מקשיבה. היא מלטפת את הלחיים הבלתי מגולחות שלך ותוקעת בך מבט ארוך לתוך העיניים שלך. יש לה עיניים בצבע כחול עמוק ואתה חושב שאלה העיניים הכי יפות שראית מעולם, וגם שהן דומות בצורה מחרידה לעיניים של החבר הכי טוב שלך. אתה מנסה להגיד לה שזה לא הזמן ושאתה באמת עייף, ושכל מה שעשיתם ביחד כל השבוע והחודש בכלל זה להזדיין, אבל היא מבטלת את דבריך בעיקום האף הקטן שלה ומשכיבה אותך על הגב.

אתה שואל אותה אם זה צורך קיומי שלה, לדפוק אותך שבעה ימים בשבוע. היא אומרת שכן ופותחת את חנות הג'ינס שלך בתנועה אלימה אחת. היא כמעט וקורעת מעליך את החולצה ואתה מבין שאין שום סיכוי שלא תשתף פעולה, וחוץ מזה, למה לא? אז אתה תופס במותניה ומסובב אותה ככה שתשכב מתחתיך ומתחיל לפעול.

היא אומרת שאתה מזיין נהדר, ואתה רק חושב כמה גברים כבר שמעו את זה לפניך, אבל אתה לא אומר על זה שום-דבר, אלא רק תופס את האגן שלה ומגביר את הקצב עד שהיא צורחת ומקללת ושורטת ונושכת. אתם מתהפכים שוב ואתה עוצר כדי לתת לה לנשום. היא מחייכת חיוך כמעט מטורף ושואלת אם כבר התעייפת בקול המתגרה הזה שלה. אתה קובר את פניך בשדיה, נושך את הפטמות הורודות, והיא נאנקת שוב, חופרת עם האצבעות שלה בתוך השיער שלך.

היא מסובבת את הגב אליך ומושכת את השמיכה עד הצוואר, ואתה נאנח ומשחיל בקושי את ידך מתחתיה כדי לחבקה, ואז היא מעיפה אותך מעליה ועוצמת את העיניים שוב. אתה חושב שזה הרגע הכי מתאים להגיד לה שאתה לא משחק משחקים, שזה לא טוב לך ולא לה, ושעדיף לעשות את זה יותר מסתם זיון. אתה חושב שזה הזמן הכי מתאים להגיד לה שאתה אוהב אותה, שתמיד אהבת. אבל אתה סוגר את הפה בסוף ומסתובב לצד השני, כי גם אתמול היה הזמן המושלם, וגם אתמול התחרטת.

כשאתה בוהה בחלל החדר שלך אתה שואל את עצמך אם היא בכלל רוצה לאהוב מישהו, או אם היא אי פעם תודה בזה. אתה מסתכן בלהגניב אליה מבט, ומגלה שהיא שוכבת בפניה אליך. אתה שואל אתה אם קרה משהו והיא רק מתקרבת אליך קצת ומשעינה את הראש על הכתף שלך. היא אומרת שהיא מצטערת ולך אין מה לענות לה, אז אתה רק מלטף את השיער שלה. כשהיא מפסיקה אותך, היא מתרוממת קצת ככה ששוב תוכל להסתכל היישר אל תוך העיניים שלה, ואתה חושב שהפעם זה באמת רגע מושלם, אז אתה מניח אצבע על השפתיים שלה לפני שתמשיך לדבר ואומר לה שאתה אוהב אותה. היא שואלת למה ואתה לא עונה, כי גם לך אין מושג ואף פעם לא חשבת על זה, אלא תמיד ידעת. היא שואלת שוב ואתה אומר שפשוט כי ככה. היא מחייכת את החיוך הכי זוהר שראית אותה מחייכת אי פעם, ומנשקת אותך את הנשיקה הכי ארוכה על השפתיים ואתה חושב שזה הרגע הכי מושלם בעולם.

קטעים נוספים בפרוייקט דמויות מובנות:

"באמת"

שנאה עצמית

לילה לבן

שאיפות

עליית גג

טרגדיה מודרנית

תלוש מהמציאות

מנגד

מטאמורפוזה

פאזל

משחקי כוח