האם תחזרי?

"יושב על הגדר, רגל פה – רגל שם."

יש שמים למעלה, יש גם עננים. יושב על הספסל בפיסוק ענק, הראש זרוק לאחור. זה סתם יום קיץ שקט, ואין תנועה על הכביש הראשי, כמו תמיד. וזה חרא של מקום, וחרא של עולם, עם חרא של עתיד וחרא של אנשים. אבל מה, לפחות החרא הזה נראה טוב. לפעמים הוא גם עושה רושם שיש משהו בפנים, שהיה שווה לחכות כל-כך הרבה זמן.

מישהי פעם תהתה. אמרת לה שאתה פשוט אוהב לדבר עם אנשים אינטליגנטים, זה לא שאתה סכיזופרני, חס וחלילה. יש ריח חמוץ לפרידה ממנה, כמו שיש ריח חמוץ לזיעה שמתנדפת. אבל מצד שני, גם אחרי הגשם יש ריח חומצתי משהו, אז מה אתה מתלונן.

יש שקט מסביב, ולהפריע לו יהיה כמו לקרוע יצירת אומנות לגזרים. מסוג הרגעים שצריך לשמור טוב טוב, כי הם לא חוזרים הרבה, ולא בצורה הזאת. אז אתה מרים את הראש בשתיקה ומסתכל מסביב. הכביש עדיין שומם והשמים עדיין למעלה ועדיין כחולים, והעננים גם נמצאים שם, פשוט קטנים ורחוקים. יש שדות מאחורה, יש מטעים ופרדסים. אתה מריח את התפוזים ותוהה אם להסתובב ולקום, להפר את מנוחת השרירים המבורכת הזו. בסופו של דבר ברור לך שתקום, ברור לך גם שהשקט כבר יותר מידי עמוק, וזה הזמן לנהל שיחה עם אדם אינטליגנטי שכמוך. אם כי, נראה שאתה היחיד בסביבה, והשיחה מתנהלת.

אלה אף-פעם לא שיחות חולין, גם אם הן נדמות להיות הכי שטחיות שמצאת. התפוז שאתה קוטף כתום וגדול, וכשאתה מקלף אותו, המיץ משפריץ על החולצה ולתוך העין שלך. אבל זה כל היופי שבלקלף תפוז עם הידיים, וזה כל הכיף בלהריח את קליפת התפוז הכי קרוב שאפשר. וזה בכלל היופי של הכביש הראשי הנטוש, ואתה עם עצמך ועם השמים, שלעזאזל, הם עדיין למעלה.

וזה חרא של מקום, וחרא של עולם, עם חרא של עתיד וחרא של אנשים. אבל כל עוד אתה פה, למה שלא תנסה להפיק את המיטב? אז אתה לוקח עוד שלושה תפוזים ושם בתיק הגב שלך, כי גם אם הם ימחצו, מה שסביר להניח יקרה, יהיה ריח טוב בתוך התיק.

בחזרה לספסל השומם, ולעצים הדוממים ולכביש הראשי הנטוש, מתיישב ובוהה. מישהו פעם שאל. אמרת לו שלא צריך להיות גאון גדול, או בר-ראייה כדי לראות משהו. אתה יכול להיות גם עיוור ותתרן ולדעת מה לראות. קראת לזה דמיון, ואמרת שרוב הזמן זה עדיף על המציאות. כי זה חרא של עולם, עם חרא של עתיד וחרא של אנשים...

עוד לא החלטת אם הזמן עובר או לא, ואין לך שגם שעון לבדוק את זה. אבל אז מגיעה מכונית לכביש הנטוש, ואתה עולה עליה ומסתכל דרך החלון; אבל מה, החרא הזה נראה טוב. אתה חושב שתתגעגע לכמה שעות של בדידות מוחלטת, ועכשיו בחזרה לתוך עשן העיר.