בלוג הסיפורים שלי:)

היי:]

מצטערת שלא עידכנתי המון זמן, מעכשיו אני באמת אשתדל לשים פרקים כל כמה ימים..

היה לי מן סוג של מחסום כתיבה וגם לא ממש היה לי מה לכתוב:P

אבל עכשיו כתבתי לכם ומחר אני אשים בבלוג עוד משו שכתבתי.. [לא, לא סיפור:P קטע כזה..]

אולי אפילו היום יותר מאוחר, נראה כבר:]

בכל מקרה, הפרק..:

-

פרק 22

-האמת-

ג'ק עמד מול תום והביט בתמונה בבלבול.

"מה.. מי זה בכלל?!"

"זוכר את מה שסיפרתי לך? על הנערים האלו.. והילד שהם חיפשו? זה הוא"

"מאיפה לך?"

"זאת תמונה שלו שהם הביאו לי"

"למה הם הביאו לך תמונה.."

"זה באמת חשוב עכשיו?!"

"הי תרגע..!!"

"תהפוך אותה.."

"מה..?"

"תהפוך את התמונה!"

ג'ק הפך את התמונה וקרא את מה שהיה כתוב.

"אתה קולט?!"

"מה אני אמור לקלוט מכל הבולשיט הזה..?!"

"צריך ללכת לשם!!"

”בשביל מה?! רק היום חזרנו משם וכבר אתה בא ואומר לי ללכת לשם שוב?!"

"אני חייב לגלות מה הכתובת הזאת.."

"אבא שלך יהרוג אותך.. אני עדיין לא מבין איך חזרת הביתה ואתה עדיין חי"

"אבא שלי לא בבית, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאתי בינתיים שהוא בטח יושב עם החברים הדפוקים שלו ושותה! כי אח''כ אני באמת אבוד.."

"מזתומרת.. אתה רוצה ללכת עכשיו?! ממש עכשיו?!"

"כןן!!"

"ולמה אתה חושב שיביאו לי ללכת שוב?!"

"מה אמרת לאבא שלך פעם קודמת?"

"שהלכתי לבקר איזה חבר אחד.."

"נו תגיד לו שאנחנו הולכים להסתובב אנחנו לא נישאר שם יותר מידי זמן.."

"כשאתה אומר שלא נישאר שם יותר מידי זמן.. לכמה זמן אתה מתכוון...?!"

"וואי.. אתה.. אתה בטוח?" מלמלה לולה.

"אם אני בטוח שאני יודע מי זה אח שלי? כן אני חושב שכן.." אלכס פלט בציניות.

"אז רגע.. אם תום.. הוא אח שלך.. אז אתה.."

"בן דוד שלך, כן" קטע אותה.

"אתה לא יתום?!"

ג'ייק נכנס לחדר ונתקל במבטו בדני שישב על הרצפה והביט על התקרה.

"מה עובר עלייך?"

"כלום.."

"יש לך משהו יותר מעניין לענות לי?"

"לא.."

"משתגיד.." מלמל ג'ייק, ניגש אל מיטתו, שעלייה היה מונח סוג של פנקס ישן, והתחיל לבדוק באיזה ימים הוא קבע עם ארתור לעבוד.

לדני לא היה כוח אליו והוא פתח את דלת החדר ונתקל יישר ברוברט שהיה בדרכו להיכנס.

"היי.." פלט דני ויצא החוצה.

"חכה שנייה" סגר רוברט את דלת החדר וניגש אליו, "בוא החוצה, יש לי משהו להראות לך.."

"שמע אין לי עצבים עכשיו לכלו.."

"תאמין לי שיהיו לך עצבים לזה! יאללה בוא"

"שיהיה.." מלמל דני ושניהם הלכו החוצה לסמטה.

הרכבת נעצרה וקול נשי אמר ברמקול "הינאטי הגדולה, תחנה שנייה, התחנות הבאות- הינאטי הקטנה, עיירת קנטהאוס והעיר הגדולה, הנכם מתבקשים לרדת מהצד השמאלי של הרכבת, תודה"

היא חזרה על ההודעה הזאת בעוד כמה שפות בזמן שתום וג'ק ירדו מהרכבת.

"טוב בוא נשאל מישהו איפה הכתובת הזאת.." מלמל ג'ק.

"כן.. סליחה?" הוא קפץ ברגע שאיש אחד עבר שם, שזה נעצר והסתובב אליהם.

"אתה יודע אולי איפה נוכל למצוא את הכתובת הזאת?" שאל תום, והצביע על הכתובת שהייתה רשומה בגב התמונה.

האיש צחק לרגע ואז ענה, "איך הגעתם לפה בכלל?! זה נמצא בקצה השני של העיר!, אם באתם הנה ברכבת הייתם צריכים לרדת בתחנה הקודמת"

"אבל התחנה הקודמת היא לא בהינאטי היא לפני.."

"בחור, אתם ירדתם בתחנה השנייה של הינאטי" אמר, עדיין מצחקק, "תמיד אמרתי שהם צריכים לעדכן יותר טוב ברמקולים האלו שלהם.."

"ממתי יש תחנה שנייה?" התערב ג'ק במקום תום הזועם.

"תמיד הייתה, אבל רק מהיום הרכבת התחילה לעצור בה, אני מנחש שהם פשוט לא עידכנו עדיין, בכל מקרה, יום טוב לכם" הוא אמר והמשיך ללכת.

"בקצב הזה אני אגיע הביתה בעוד שבועיים" מלמל תום בחריקת שיניים.

ג'ק התעלם לרגע מתום העצבני ורץ לכיוון האיש שכבר התרחק.

"אתה יכול אולי להגיד לנו איך אנחנו מגיעים לשם?" שאל אותו.

"יש ברחוב המקביל לכאן אוטובוס שמגיע לסביבה ההיא, תגידו לנהג שיוריד אתכם ברחוב טסצ'ר.. להתראות"

"טס.. מה?!" מלמל ג'ק, אבל האיש כבר הלך.

"בחיי שיש להם שמות מוזרים לרחובות" מלמל ג'ק כשחזר בחזרה לתום.

"ואיך אנחנו בדיוק אמורים להגיע לשם?!" התעצבן תום, ששמע את כל השיחה.

"באוטובוס! שמעת בעצמך!"

"ועם איזה כסף נשלם עליו?!"

ג'ק שתק, הוא באמת לא חשב על זה.

"יש לנו רק כסף לרכבת בחזרה.." מלמל תום, "בעצם? יודע מה? תמצא את האוטובוס, כבר יש לי רעיון איך נשלם.."

דני ורוברט יצאו החוצה ורוברט התיישב ליד העץ.

"נו מה?" פלט דני בחוסר סבלנות.

"בוא שב, אני צריך להראות לך משהו.."

"מה..?" מלמל דני והתיישב, הוא ידע שזה לא מקום טוב לדבר בו, כי יכולים להקשיב להם, אבל כבר לא היה לו כוח להיסחב למקום אחר.

"תראה" שלף רוברט מכיסו נייר קטן וטפסים ודחף לידיו של דני.

לא לקח לו הרבה זמן בשביל להבין במה מדובר והוא דחף את הכל בחזרה לרוברט.

"נו?" שאל רוברט.

"מה אתה רוצה שאני אגיד לך?"

"נו זאת החֶברה! זו היא! החברה שסיפרת לי שאבא שלך עובד בה! שהוא אף לא גילה לך את השם שלה! אפילו יש פה את החתימה שלו!"

"מאיפה לך שזו החתימה שלו?" התחמק דני.

"אוי אל תנסה לשקר! בחתימה כתוב בבירור השם של אבא שלך עם השם משפחה, ואני זוכר בדיוק מה השם משפחה שלך!"

"טוב זה כבר לא משנה.."

"בטח שכן! זאת ההזדמנות שלך למצוא אותו נו!"

"אני לא צריך אותו, הוא עזב את הבית והשאיר אותי בחור ההוא!"

"אבל את האחים הקטנים שלה אתה צריך נכון? נכון?!" הוא הוסיף כשדני לא ענה.

"פאק נו עזוב אותי!!"

"שמע!, אם אתה לא תלך לשם איתי אני אלך בעצמי, אוקיי?!"

"ממתי אתה כ''כ דואג לחברים שלך?!"

"ממתי אתה שואל כ''כ הרבה שאלות?! אתה בא איתי או לא?"

דני שתק לרגע ואז ענה, "אבל לא עכשיו נכון?"

"לא עכשיו, בסדר, אבל כמה שיותר מהר.."

"בסדר.. יאללה הלכתי לסיבוב" פלט דני, קם והלך משם.

רוברט נשאר שם עוד כמה דק' ואח''כ הלך גם לעשות סיבוב.

ביינתים ג'ייק יצא ממאחורי העץ, הרים את הנייר הקטן והטפסים שהם שכחו שם, דחף לכיסו, ועלה בחזרה למונד.

-

לא יכולתי למצוא שם יותר נורמלי מדני?:/

טובנו..

בקרוב אני מחליפה עיצוב למשהו ממש חמוד שהכנתי:P

גיבו:P

המספרת3>3>