בלוג הסיפורים שלי:)

"קר. כ''כ קר.

אני הולכת ברחוב. הכל קר.

אני ניגשת אלייך, אתה כ''כ קר.

אני צורחת. משב רוח קר חולף מעל פניך.

אני בורחת, ועדיין קר.

אני נכנסת לחורשה, וקר.

אני רואה בי את עיניך. כ''כ קרות.

אני רואה בי את דמותך. וקר.

אני רצה, רצה ולא עוצרת. הכל קר.

אני הולכת, ואין איש. ורק הרוח כאן איתי, ואתה איתי. אתה המת. ולי רק קר.

אני נעצרת, והנה אתה, אתה נראה כ''כ קר. אבל אתה חי. אתה מרגיש קור כי אתה רואה אותי.

אני מתחילה לבכות. אני מרגישה את הדמעות, אבל הן לא שם. קר לי עוד יותר.

אני ניגשת אליך, לחבק אותך, להרגיש אותך קרוב אליי. אבל הכל נהיה כ''כ קר.

ואתה.. אתה לא שם. אתה עכשיו רחוק. במקום מרוחק. במקום שקר בו.

וגם אני רוצה להיות שם, כי קר לי. ואיתך לא.

ואני הולכת לאותו המקום, המקום שלך, ששייך לך עכשיו. ששייך לך ולעוד המון אנשים. כ''כ קרים..

אני הולכת לשם. וקר לי. פשוט קר.

והנה אני רואה אותך. שוכב שם. עדיין מחייך. אבל קר לך. אני יודעת שקר, למרות שאתה נראה כ''כ מאושר. אבל אני לא מחכה יותר. הכל נראה לי כמו נצח מאז אותו יום גורלי. שהפך את נשמתי למתה.

ועכשיו היא קרה. וגם אני. ואני באה אלייך. אם לך קר, אני רוצה שגם לי יהיה קר.

עכשיו, אני שלך לנצח."

נכתב ע''י מישהי, שנמצאה ללא רוח חיים, יומיים לאחר שחברה התאבד.

בבדיקות גילו בגופה כמות גדולה של סמים.

-

אני אשמח לקבל ביקורת על זה.. אבל כל עוד זה בשפה יפה.. זהו

תגיבו גם למטה על פרק 22(: