הלל בן-שחר

אני אוהב לדבר עם ענבל.

היא גורמת לי להרגיש טוב, וזה מורגש במיוחד בשיחות שאליהן אני נכנס במצברוח רע.

אז אני מרגיש הקלה מסויימת, בעיקר בזכותך. אני כל-כך אוהב אותך.

ושוב פתאום הזוי לי לחשוב שאני אקרא את הפוסט הזה בעתיד,

אולי אזכור ואולי לא אזכור את התחושה הנוכחית שיש לי בבטן.

יש אנשים שכשהם רוצים לפגוע, יודעים בדיוק איפה ללחוץ. ע"ע התגובה החביבה והאנונימית שנמחקה, בפוסט הקודם.

אני כועס על אנשים שהם פחדנים מספיק בשביל להגיב כאלה תגובות באנונימיות.

אם אתה מכיר אותי וזה מה שאתה חושב עליי, תראה את הפרצוף המכוער שלך.

או לפחות תראה את השם שלך. שאני אדע עם מי יש לי עסק.

מקודם הרגשתי רע, עכשיו בא לי לפוצץ משהו במכות.

לפחות זה שיפור.

שהאקסית מנסה ליצור איתכם קשר?

לא מתאים.

במיוחד לא עכשיו.