| 11/2004
פרק 5: שום פוליש
רונה דחקה את הקול הקטן שלחש שמרצפות מבריקות זה לא מה שיעשה לה שינוי בחיים. יואל סבר שהאריחים נראים בסדר, אבל לא מצא טעם להתווכח עם רונה, שממילא תזמין את ויקטור ותגיד לו שהוא אנוכי ומרוכז בעצמו. היא גם תהייה מעט צודקת, כי יואל הבחין בעלבון שבזויות העיניים והעדיף להשלים את ההתמתחות שלו, ולמזוג לעצמו קפה של בוקר. נח היה לו בעצלות של אדם שעוד לא לגמרי התעורר, והמרצפות תבעו פחות ממה שהתחבא מאחורי מה שראה בה, ויואל אמר לרונה שהיא צודקת.
ויקטור הזיז את הספות, את השידה, השטיח והעציצים, הציב במרכז הסלון את המכונות שלו להחייאת אריחים עייפים, ביקש קפה שחור קטן עם שלוש סוכר התיישב במטבח ואמר לרונה שהוא לא עושה לה שום פוליש.
- תסתכלי על הקירות שלך. הכל סדקים, צריך לעשות טיח חדש ולצבוע. תוך שבועיים אני עושה לך בובה של סלון. רונה הסכימה, ולפני שהספיקה להקדיש לזה הרהור של חרטה סימן לעוזרים שלו. אחד החל מכה בטיח הסדוק שנכנע מיד, השני החל לפרק את ריצפת המטבח ששקעה. יואל חמק מהבית עם צניחתו של גוש הטיח הראשון. רונה נשארה למרות שהחדר התמלא אבק שחדר לאפה, נגרס בין שניה, חלחל לשיערה והפך אותו לגוש נוקשה שלא הצליחה להעביר בו אצבעות.
- שבועיים - ויקטור התחייב. ככל ששנעכר מצב הרוחה לנוכח ההרס, גברה פטפטנותו. הוא נשען על משקוף דלת המטבח, שינה בהסח דעת את זוית הכיפה וסקר את משטח הדשא.
- שטח יפה, חבל שאתם לא מסדרים קצת, הייתי יכול לעשות לכם גינה מהסרטים. אצלי הדשא הרבה יותר גדול. היו לי גם ערוגות של פרחים, אבל הברווז הרס לי
- ברווז?
- כן - ויקטור אמר - היה לי בחצר ברווז לבן ענקי.
רונה אמרה שברווזים הם קטנים ואפורים, והוא בטח התכוון לאווז.
- אווז, כן, אווז - ויקטור אימץ את התיקון - אל תשאלי מה הוא עשה לי, כזה יפה הוא היה, כל בוקר היה בא עם המקור ודופק בוטרינה של הסלון. וטרינה גדולה, לא כמו פה, והברווז דופק כמו משוגע רוצה להכנס. כל בוקר ככה.
- אווז - היא לא התאפקה.
- כן, אווז. אבל זהבה נמאס לה מהלכלוך. הוא היה מחרבן בכל החצר וזה מה זה מסריח, אז הבטחתי שאני לוקח אותו לפינת חי. שמתי באוטו. חשבתי שהוא יחכה עד סוף העבודה ובערב אני לוקח אותו. מה אני אגיד לך. בדיוק עבדתי בבית אחד. עשיתי שם מרפסת משהו מהחלומות. בקיצור, אני פותח את הבגאז' להוציא כלים והברווז, פלופ, קופץ למדרכה וככה יושב, לא זז. קפוא. אני בא להרים אותו והברווז פלופ, קופץ מטר קדימה. אני אחריו, כמעט מחזיק אותו ביידים והוא כל פעם, עוד מטר קדימה. ככה איזה עשר פעמים עד שפתאום הוא פק, פק, פק.
ויקטור נמתח, פרש זרועות ונופף בהן את מסלול האווז הממריא מעבר לגדר הבטון גבוהה לחצר הסמוכה.
- רגע, חכי, את לא רוצה לשמוע איך זה נגמר? אז אני הולך לחצר הזותי, שזה בית אבות של רחמים, שאני עושה לו עבודות ומכיר שם את כולם. אני מסתובב בחצר וקורא גע גע גע ושום דבר. גע גע גע - לא מוצא. פתאום יוצאת זקנה אחת מהחלון וצועקת לי מה אני מחפש שם. שאלתי אותה אם היא ראתה ברווז לבן גדול, והיא, שגם מכירה אותי, אמרה לי שבטח נהייתי משיגנער. ראיתי שמאוחר והייתי חייב ללכת אצל ההיא שאני עושה לה מרפסת, ואמרתי שמה כבר יכול להיות, אחרי העבודה אני יחזור לחפש.
נו - רונה שאלה את ויקטור שהשתתק - מה היה אחר כך.
- אז אחרי העבודה חזרתי לשם ורחמים בא לעזור, ושנינו הסתובבנו בחצר ועשינו גע גע גע ולא מצאנו. אבל הזקנה הזותי עוד פעם יצאה בחלון ואמרה שקודם היה משיגענער אחד ועכשיו היא רואה שיש כבר שניים.
| |
|  כינוי:
ג'קי - או מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
