אמת צרופה - אוסף לא משכנע של פרטים - הכשה אחרי הכשה |
| 1/2005
סימנים
נותרתי קפוא גם אחרי שנספגה צווחת הבלם בברזל הנמעך. לא זזתי כשהחלו האנשים להדחק אל הזקן. הוא שכב באמצע הכביש. בובה שבורה. ישבתי בבית הקפה, בחלק שפלש אל הרחוב, נאחז בכוס בפרקים לבנים. סירנות קרעו מעבר בקהל הסקרנים. בהרות חולניות פרחו בסחרור כחול ואדום על חזיתות הבתים.
לא מרגיש, לא חושב, קפוא בסיוט מתנדנד.
*
אלונה איחרה מאוד. אולי בכלל שכחה.
מורגל בהמתנות עקבתי אחר עוברים ושבים והשתעשעתי בסימנים.
אם זו בשולחן על יד תחייך אלי אלונה תבוא באפודה הירוקה.
אם היא תבוא באפודה הירוקה יהיה לה מצב רוח טוב.
היא תגלגל את שנינו בצחוק הסוחף שלה.
אם נצחק - אני יודע - הכל אפשרי.
חתול שחור התחכך לי ברגל.
- מצטער - אמרתי - אתה לא במשחק שלי.
עקבתי אחרי הזקן שעמד על שפת המדרכה ממול.
מדי פעם נפרצו רגעים של שקט בשעטת כלי הרכב על הכביש.
יעבור?
אם הוא עובר עכשיו סימן שהיא תבוא.
לא עבר. עמד בארשת מבולבלת
אם הוא עובר סימן ש...
הזקן הוריד רגל לכביש
כשעבר האוטובוס ראיתי אותו על שפת המדרכה וחזרתי לנשום
די, נמאס לי. משכתי סיגריה אחרונה מהחפיסה
חמש דקות. אם היא לא מגיעה אני זז
הכביש נרגע לרגע.
- נו... עודדתי אותו ביני לביני, תעבור כבר.
המשאית הייתה רחוקה עדיין. הוא עשה עוד צעד
- עכשיו חכה - ציוויתי בשקט משולחן הקפה. הוא נעצר.
מאחוריו ראיתי את אלונה מגיעה וניסיתי ללכוד את תשומת ליבה בנפנוף זרוע. הזקן ירד אל הכביש, פניו אל התנועה. הנפנוף קפא. המשאית נטתה לכיוון המדרכה. הפנים של הנהג היו הבהוב של בעתה. המעקה נמעך. הברזל צרח. הזקן - בובה שבורה באמצע הכביש קהל האסונות התקבץ והסתיר אותו ממני, על הקירות הבתים כבר פרחו בהרות האור ועל עמוד קרוע של המעקה, נד-נד, נד-נד בלי לעצור התנדנד התיק של אלונה.
| |
|  כינוי:
ג'קי - או מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
