אמת צרופה - אוסף לא משכנע של פרטים - הכשה אחרי הכשה |
| 1/2005
יונה מותק
חשבתי שיונה מותק אישה עם ביצים. נמשים של חלודה על שורש האף והלחיים, שיער ליפה צהוב וגוף חזק. מפתיע עד כמה חזק. יונה מותק הייתה בוחרת מכונית. הייתה לה נטיה לחיפושיות. אולי הצהרת העממיות הכוזבת הרעימה אותה. מי אני שאתערב? כשבחרה את המכונית שלה הייתה מפשילה שרוולים ודוחפת. הדיפות קטנות שהתחזקו עד שהייתה מטלטלת בכל הכח במצח קמוט ממאמץ. היא אמרה שתמשיך עד שתצליח להפוך אחת במו ידיה החשופות. מילים שלה - במו ידי החשופות. במשפחה שלה יורקים כשמזכירים אותה, מתרחקים כמו מטומאה. ככה יונה סיפרה כשעוד הייתה אדומה ומתנשפת מהפולקסווגן האחרון, כאילו לא אכפת לה.
אני מנסה לראות דרך משוכת הגדר, השיחים והתריס המוגף. מי גר היום בדירה שלה. חדר אחד, שתי דלתות. אחת אל חדר מדרגות, אחת אל החצר האחורית של הבית. יונה מותק בידיים רעבות להפוך, בראה שם צלע יופי. שרכים, פילדנדרום, אוזן הפיל, אבנים מיוחדות, פנס ובודהה גבס צבוע זהב חבוש סיר אלומיניום. "כמו אבא שלי", יונה אמרה, "כל אחד והשטריימל שלו".
יונה מותק עשתה לי פיין טיונינג בפרופורציות. "תציירי לי" ביקשה, ואני ציירתי לה על בדים, על נייר, על התקרה, על המקרר, על בודהה גבס ועליה. הלכנו לשתות, הלכנו לרקוד, הלכנו סתם ללכת, אבל בעיקר נאחזנו בדיבור שלנו.
יונה מותק רצתה בעוצמות שגבלו ביאוש גבר שיאהב אותה כמו שהיא, וחלמה על ילדים. חמישה לפחות. ג'ינס מרוט, טריקו לבנה, פנים נקיות מאיפור, ככה יונה מותק הייתה כשטיילנו ברחובות המתים של דרום העיר. שתֵינו וכמה חתולים זקורי זנב שכבר הכירו את חיבתה ואת נדיבותה. לא היה ליונה מותק מספיק כסף ולא מספיק אומץ להשלים את מה שהתחילה בו. "הכל חלומות" יונה מותק אמרה, אבל זה היה כמה שנים אחר כך, ועוד לא ידעתי שלא אראה אותה יותר. אמרתי שמחר היא בטח תרגיש אחרת, ויונה מותק אמרה שנמאס לה מהשטויות, וזרקה עוד אבן על הבית הנטוש של אפשטיין, עוד חלון הלך. מישהו התחיל לצעוק וברחנו, ואז היא אמרה שבבוקר היא טסה לתמיד, ונשאר רק לבכות. ליונה מותק שהייתה הכי חברה שלי בעולם, שהלכה לי לאיבוד כנראה בפרנקפורט, אולי לא היו בסופו של דבר ביצים כמו שחשבתי, אבל בטוח שהיו לה השדים הכי יפים שאי פעם ראיתי וזין.
| |
|  כינוי:
ג'קי - או מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
