איש עומד על הראש בסוף פרישמן לא יודע שנגזר כף רגלו נועצת בשמים איך הוא זולג לחול טיפין טיפין, הזמן בנזונה לועס לו את הרגעים איש לא קורא את שפת הקצף רק מחייך הפוך אל הגלים
איש הפוך כבר ערב אני קוראת לך מגעגוע מאַחֶר השמש לא ממתק כתום בקצה הבוהן ים סוף פרישמן ירקרק עוכר גְחון הקצף מתרפס בלי צער אל כפות רגלַי המגדפות את המבשר