תקציר מהפרק הקודם:
לצליל היה לילה קשה.... היא חשבה על כל מה שעבר עליה מאז שהיא הגיעה לישראל.... היא התחילה להיתגעגע.....
היא חשבה על לילי, רובין וגרייס. הן היו החברות הכי טובות שלה שם... מה הן היו חושבות על הדייט הגדול המתקרב?
היא לא שלחה להן אימיילים, לא כלום...אבל, אולי היא צריכה להתחיל... ופתאום היא חשבה על אור, איך הוא יאסוף אותה?
אולי הוא שכח איפה הי גרה?.............
Dear Diary
היום שהגעתי לבית הספר ראיתי את מור וליאת.... (שתיהן היו בכיתה שלי, אבל אף פעם לא באמת דיברתי איתן...)
נופפתי להן לשלום, ומור החזירה, אבל ליאת מהר תפסה את היד של מור, ודיברה אליה בכעס... לא שמעתי מה הן אמרו כי הן היו רחוקות ממני... ליאת הייתה שמנמנה, בעלת שער חום-אדמדם, עם עניים של דבש, היא מההתחלה לא אהבה ותי, אני חושבת.
מור הייתה רזה,ותמירה בעל עור בהיר, ושער שחור, חלק מד, כמו סרגל, ועניים שחורות, והיו לה נמשים.
טוב, יומני היקר, אם הן לא רוצות לעשות לי שלום, לא צריך.... =[
בכיתה ישבו אור ולירון, ודיברו.... ישבת על השולחן ולירון נתנה לי חיבוק, ואמרה: "אז היום לא שמת בושם?" .צחקתי.
איזה מתוקה לירון.... ואז משום מקום, אור הדביק לי נשיקה על הלחי,
ואמר בקול נעים:"בוקר טוב. את זוכרת מה יש היום?"
אני:"אם, שום דבר לא עולה לי בראש ברגע הזה..." אור צחק, ונתן לי חיבוק. (=]) הייתה שתקה מוזרה כזאת...
לירון:"אז... אור, למה אמרת שתתחפש בפורים?"
אור:"את לא תצליחי להוציא את זה ממני!"
לירון:" אני לא צריכה... צליל תעשה את זה במקומי היום בדייט שלכם! לה אתה לא יכול לסרב!"
אני:"זה נכון" אמרתי בכל של ניצחון, תוך כדי התכרבלות באור. אור נשק לי על המצח... ו:צילצול...
שעור אנגלית... אני הולכת ביחד עם שלי וסתיו וערן ורביד לדוברי אנגלית... אנחנו לא עושים שם כלום, בעצם....
רוב הזמן פשוט מדברים, ומידי פעם נותנים לנו משימות.
הפסקה:
כל השישיה הגיעה לחדר דוברי אנגלית בשביל לצחקר אותי לגביי הדייט הגדול.
אפילו שלי לא יודעת, כי אמרתי לה שאני אספר לה מה התוכניות שלי, ביחד עם כולם.
אני:"בעצם, סתם הגעתן, כי אני לא יודעת כלום.... אור שומר הכל בסוד."
רוני התחילה דיון,בכך שאמרה שבאמצע השיעור,(אני ושלי לא יודעות כי היינו בדוברי אנגלית) יובל (מהכיתה המקבילה) קרא לה החוצה, וכאשר היא יצאה, הוא אמר לה:"בואי שניה לחדר אומנות" ושם הוא הציע לה חברות!
ירדן:"כמה רומנטי! גם ככה אלון הציע לי חברות!"
נצבט לי הלב.. אני מאד מחבבת את אלון, ואת אור פשוט טיפה יותר. אבל זה עדיין לא מבטל את הרגשות שלי אל אלון.
אני חושבת שבחרתי באור בגלל שלא רציתי להעליב את ירדן......
כל היום היה משעמם... רוב הזמן חלמתי, על הפגישה שתיהיה לי כם אור.... .
ואז פשוט לא שמתי לב, והזמן עף! פתאום הגיע הצלצול האחרון, וכאשר אבא שלי אסף אותי, אז נרדמתי באוטו, ואבא שלי לא רצה להעיר אותי אז שהגענו, הוא הרים אותי על הידיים, והעבחר אותי למיטה שלי... בשעה 7 וחצי, קטי, אחותי התינוקת (אני רגילה לקרוא לה אחותי התינוקת, כי יש לי עוד אחות בקי שעכשיו בכיתה ד', ואילו קטי רק בת 5.) העירה אותי, בכי, כי היא רצתה שאני אשחק איתה, והיא דיברה ודיברה, בלי לשים לב שאני ישנה, ואז שהיא שאלה אותי שאלה, יא חשבה שאני מתעלמת ממנה, כי לא עניתי, כי ישנתי, ואז היא בכתה, וזה העיר אותי. (טויפה מושר, לא?!)
אני:קטי (בכל עייף) למה הערת אותי?! עכשיו רק 3 בצהריים!"
קטי:"לא! עכשיו יש בוב הבנאי בטלויזיה! עכשיו שש וחצי!"
אני"או לא!" הרמתי את השעון המעורר שלי, וראיתי שקטי אחותי טעתה. עכשיו לא 6 וחצי,עכשיו 7וחצי!! אאאממממאאאא!!
בשיא הלכתי להיתקלח, ושמתי את בגד הם, מעל את השמלה ומהר התאפרתי, ועוד הייתי בלי נעליים ששמעתי את פעמון הדלת. מהר שמתי את הנעליים, וירדתי למטה, אבל אמא שלי כבר פתחה את הדלת, ושמעתי את קולו הרך של אור, והוא
התקרב אליי, ו:
הפרק נגמר! בששביל לדעת מה היה בדייט, תצתרכו לחכות עד לפרק הבא....
ותזכרו. יש לי טור יעוץ! פסיכולוג, לוקח 400 שקל לשעה! פה, זה בחינם! אז מה, פסיכולות בכסף, או עצה בחינם?
כסף<חינם. כסף>חינם....
על תשכחו להגיב, זה רק כמה מילים שגורמות לי להרגיש יותר טוב, ולא עולות כסף!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
