היי מה קורה? כן, שוב אין לי מושג מה מצב הרוח שלי.
עכשיו תיראוו, היה לי שיעורי בית לכתוב סיפור להבעה,
עם מילות סיבה/קישור.
אז כתבתי סיפור, ועכשיו, שהקראתי אותו לנגה ואבא שלי,
נגה בכתה. אז הינה הסיפור:
האם אוכל לעוף
"האם אוכל לעוף?" שאל תומי.
"מדוע תרצה לעוף?"
"אני ארצה לעוף, משום שאני רוצה ליהיות
חופשי בשמיים, לברוח מכל הרע שבעולם,
ומכייון שרק ציפורים ופרפרים מגיעים לשמיים,
אני רוצה להגיע לשם גם כן.בדרך זאת אני לא אוכל
לראות את כל הבעיות, הרוע והשחיטות שבעולם שלנו."
"אבל תומי, לשם מה אתה רוצה לברוח?
אינך יכול לברוח מבעיותך, בצורה שכזאת
לעולם לא תוכל להיתמודד מולן לבדך.
האם זה מכיוון שהילדים בבית הספר מציקים לך?"
אל אבא.
"לא"
"האם זה משום שאחותך הגדולה עפרי בצבא,
ןלא תוכל לראותה כל היום?"
מובן שלא!"
"אז למה?"
"מפניי שתמיד חלמתי על מקום שהוא רק שלי!
שלעולם לא יהיה שם סבל, בעיות וכאב."
"מאיין הרעיון הזה, לעוף לשמיים? זהו רעיון אווילי
וכולם יודעים שבני אדם לא יכולים לעוף!"
אמר אבא בגיחוך.
"ומתיי תראה אותנו, בני משפחתך?
וכמה זמן תישאר שם בשמיים?"
"כמה זמן שיצטרך ואפילו יותר."
הוא ענה בהחלטיות.
לאחר השיחה הזאת, תומי הלך לישון. בשעה ארבע בלילה,
הוא השאיר להוריו פתק:
"האם אוכל לעוף?
תמיד אוהב אותכם, תומי"
הוא שם את הפתק על השידה ליד מיתת הוריו, והלך לצוק הגבוה בעיר.
הוא לחש לעצמו:
"האם אוכל לעוף?"
וקפץ.
נגמר! איך היה? ניהניתם? תגיבו לי.
אני לא מרשה להעתיק את הסיפור הזה! יש לו זכויות יוצרים, אני!!!
אלו השיעורי בית שלי, אז תיזהרו!
אני אגיד לאחראים של ישרא בלוג!
אם אתם תיראו בלוג שהעתיק, תיכתבו לי בתגובות, ואת כתובת הבלוג.
עוד דבר משמח:
עברתי לח' בכדור-עף! ביום ראשון אני מתחילה!!!!
אז יש להם אימון לפנינו בימי חמישי, אז אם נגיד יש לנו תמיד חימום,
אז מי שהייתה גם בח', יכולה לא לעשות את החימום!!!
זה יהיה ממש כיף!
אבל משהו אחר:
אמא שלי היתעצבנה על המורה שלי לגיטרה ופיטרה אותו.
אז אני אתחיל במיוזיקל.....
אז אני לא אתחיל מההתחלה, כי אני יותעת לנגן!
אז זה יהיה ממש ממש טוב!
טוב אנשוש'ס, פרשתי!
ותגיבו לעיצוב החדש, ותגיבו בכלל!
אוהבת עמיתוש! (שתמיד איתכם,
גם שאין לה כוח
לעדכן!)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
