i write, you read.

תזכורת מפרק 48...:

פרק 49:

הם התרחקו מהמקום, הלכנו לכיוון המים. "תראה" היא צחקה בצחוק מתגלגל וכמעט מעדה ונפלה על החול, "פרררררררררררררררררפר" ה-ר' התגרגרה בגרונה והיא הצביעה מעלה . אורן צחק והביט בה, "יודע מה אורי?" יעל דחפה לו אצבע לאף, "אורן, כן מה?"הוא תיקן אותה משועשע והוציא את ידה מאפיו שהתאמץ לא להתעטש מהחדירה החדשנית, "אתה די כלב, אני..." שוב הצחוק המתגלגל פרץ מגרונה "אני שמעתי מה עשיתי לרררוני..., זה... זה לא יפה כל כך...".

"יודעת מה, יש לי רעיון מעולה..., את תשבי פה..." אורן הושיב את יעל על החול "ותפסיקי לדבר, זה לא הצד החזק שלך", ראשה הסתחרר, היא כבר הרגישה את ההרגשות שבאות עם הבוקר שאחרי. "זה, זה נראה לי רעיון נחמד דווקא" עיניה כמעט ונעצמו.

-יש הודעה חדשה אחת-

היא בדקה את הטלפון כל חצי שעה, "סוף, סוף"

"הודעה חדשה מעת: סלקום" היא התאכזבה ושוב בדקה בדואר נכנס אולי טעתה ופספסה משהו.

"נו רוני תפסיקי כבר להדאיג את עצמך, את לא אמא שלה, שחררי את הפלאפון.., היא ילדה גדולה היא יכולה לדאוג לעצמה" רון שכב על החול ושיחק עם אבן, זרק אותה ותפס, זרק ותפס.

"לא יודעת..." מלמלתי משהו לא ברור כתשובה, נשכבתי על החול ליד רון כשראשי לשמיים, "את באמת חושבת שיקרה לה משהו, מה הסיכוי שמשהו יקרה שיש פה רק ילדים מבית ספר" רון קירב אותי אליו, הנחתי את ראשי על חזהו. "גבוהה מאוד" השבתי לו, מגבירה את החששות של עצמי עוד ועוד, "שמעי רוני עם כל הכבוד ליעל, היא צריכה להתחיל לדאוג לתחת של עצמה, את לא יכולה להיות השומרת ראש הפרטית שלה, זה לא עובד ככה... אני לא אומר שזה לא בסדר שאת דואגת לה, זה אחלה וזה לגיטימי, אבל כל מסיבה מחדש זה אותו סיפור והיא שמה זין, 'SMS כל חצי שעה', מבחינתה שאת אומרת לה את זה בתחילת המסיבה זה כאילו את אומרת לה, תיהני, ואל תדאגי לעצמך אני עושה את זה בשבילך" רון דיבר והמשיך לבהות בשמיים. הבטתי בו במהירות וסילקתי את עיניי בחזרה לצג הפלאפון, התרוממתי לישיבה ולאחר דקה שעדיין לא הופיע שום SMS מיעל קמתי וניערתי את כל החול מגופי. "שמע רון, אתה יכול לשחק פה עם האבן הקטנה והחמודה שלך, להטיף לי וליעל מוסר ויכול להיות שאתה צודק, יכול להיות אפילו מאוד שאתה צודק אבל אם יקרה לה משהו..." הסתתי את מבטי מרון ושוב העברתי את מבטי על האנשים שהיו בטווח ראייה ממני.

"רוני, תעשי מה שבראש שלך טוב, אני פה רוצה לבלות איתך, זה פאקינג הייתה המסיבת סיום שלי, אני מת להיות איתך, עם חברים, לרקוד ולהינות ותמיד איכשהו יעל יכולה להרוס את זה", רון נעמד מולי והגביר את טון קולו. "לך תשתה, לך תרקוד, רון..." נשפתי החוצה בייאוש, "באמת... תעשה מה שאתה רוצה..." הפניתי את גבי אליו והלכתי.

"אתה יודע..., הרעיונות שלך מאוד מעניינים אותי..., יש לך רעיונות טובים" יעל הסתכלה על אורן וצחקה ואז תפסה את ראשה בפתאומיות ולחצה על רכותיה, "כואב הראש?, הגזמת קצת עם השתייה היום.. אה ילדונת?" אורן דיבר ליעל בזלזול. "לא, לא... זה, זה עוד מצב טוב... תבוא איתי ל..." היא הסתובבה ולקחה צעד אחד להתרחק מאורן, קולות קיא הגיעו לאוזניו, "בואי הנה..." הוא סימן ליעל להתקרב אליו, "אה?" היא ירקה הצידה עוד פעם והתיישבה בכבדות על יד אורן, "פאק!" כאבי הראש שלה חזרו כמו צירים מפתיעים, "וואי ילדונת, לא ככה בניתי עלייך, חכי שנייה" הוא קם ממקומו במבט מאוכזב, לאחר כמה דקות חזר ליעל ומצא אותה מנמנמת קלות. "נו... את ערה?" הוא התקרב אליה... היא פקחה את עיניה "כן..." "קחי" הוא הושיט לה כוס גדולה עם מים שהספיקו כבר קצת להתחמם, יעל לגמה שלוש לגימות קטנות "איכס" היא עיוותה את פיה והגישה את הכוס בחזרה לאורן, היא קברה את ראשה בין ידיה וירקה עוד פעם למרחק. "שתי, שתי עוד נשמה, יאללה זה טוב לך" הוא דחף את כוס המים לידה, היא לקחה עוד שלוק קטן, "לא בא לי, אל תציק..." את עצמה כדי להסדיר את נשימותיה, "תגיד...מה הקטע הזה עם הילדונת הזאת כל הזמן, אתה בשכבה שלי, עם רוני במגמת תיאטרון...", "בוא'נה יחסית למצבך את מפוקסת לאללה..., כן אני בחרא הזה, על הזין שלי כל הבית ספר הזה אני לא באמת צריך את זה אני יחיה על הכסף של אבא שלי כל החיים, רק בשביל להרגיע לאמא שלי ת'דופק, בא לשיעור אחד בשבוע וחותך..., אין לי ראש לזה..." אורן הפסיק לדבר ושלף מכיסו קופסאת סיגריות, הוא פתח את הקופסא ושלף לעצמו סיגריה, "קחי", "לא נוגעת בקקי הזה "קחי אני אומר לך! זה יסדר לך הכול, זה מעולה הדבר הזה, אה כפרע רוצה?" הוא האיץ בה בזמן שהדליק לעצמו סיגריה. "אתה אפילו מעשן כמו ערס" היא הביטה בו וצחקקה, "למה מותק?" הוא החזיק את הסיגריה עם האצבע והאגודל, "לא חשוב..." לא היה לה כוח להתחיל לפרט ולהסביר. היא התרוממה לכיוונו ובפתאומיות ובמהירות הדביקה את שפתיה הקרירות לשלו. אורן חייך אליה ותפס את ראשה ביד אחד וביד השנייה את הסיגריה שגידלה כבר בדל ארוך, הוא משך אותה אליו ודחף את לשונו עמוק לפיה.

היא נפלה עליו והוא על החול, הם התנשקו והתגלגלו על החול שהיה חמים מהשמש העזה של הצהריים.

מרחוק קלטתי זוג מוכר יושב ומדבר, הגברתי את קצת הליכותיי עד שהגעתי אליהם, "היי רוני" יותם הרים את ראשו להביט על רוני שעמדה לפניהם. "כן, ראיתם את יעל?" לא היה לה מצב רוח להיות נחמדה, "לא, אמממ... לא בזמן האחרון.., היא לא הייתה ברחבה?" הגר הסתכלה על רוני המודאגת, "הייתה..., טוב אני" היא הביטה מסביב שוב ושוב, מחפשת איזשהו סימן, "מה יש רו... רוני?" יותם זיהה את מצוקתה. "כלום, אני לא מוצאת אותה...". "מה את צריכה ממנה, אנחנו יכולים לעזור?" יותם לא הבין את פשר התנהגותי. "לא!, אני לא צריכה ממנה כלום אני רק רוצה לראות אותה!" צעקתי את יותם והגר והתרחקתי בהליכה מהירה מהמקום.

"בואי לרקוד איתי..." אבי עצר את רוני במקומה, תפס בידה וסובב אותה במהירות, היא ניתקה את ידה משלו, "אבי, מצטערת... אני מחפשת את יעל, אולי אחר כל טוב?" היא העבירה על פניו ליטוף קל והשאירה אותו מאחור בעודה מתקדמת לכיוון הים. "רוני!, חכי שנייה" היא שמעה את קולו הבסי מאחוריה. "מה?" היא הסתובבה אליו בעצבנות. "יעל את מחפשת כן?" אבי התעלם מטון קולה הלא ידידותי במיוחד, "כן נו מה?" היא הביטה בו בעייפות, "ראיתי אותה הולכת עם מישהו..." קמטים קטנים הופיעו על מצחו שניסה להיזכר, "לאן?" פניי האירו, "עם מי?", "אני לא מכיר..." אבי עיוות את פיו, "הוא בטח י'-יא'..., הם הלכו... לשם נראה לי...", "לים?", "כן לכיוון" אבי אישר את דבריי, "תודה" .

היא הרגישה את ידיו הקרירות על גבה, "אתה קר..." היא עקלה את גבה, "אני מתחמם" הוא הרים את ראשו טיפה ונשך את שפתה התחתונה. "נו..." הם התהפכו, עכשיו יעל שכבה על החול ואורן מעליה, הוא העביר את ידו על החזה שלה והחליק לגרונה, "אל תזוזי" הוא תפס את שתי ידיה והצמיד אותם לחול, "אתה אל תזוז!" יעל לא הסכימה שמישהו יגיד לה מה לעשות, היא נאבקה על כבודה והצליחה להשתחרר מידיו של אורן ולהתהפך שוב, "פריקית קונטרול אה?" אורן חייך חיוך צדדי שכל כך התאים לו. "לא הייתי מגדירה את זה ככה" היא חייכה ונישקה את אורן שוב ושוב בחזה ובפה. היא הרגישה את ידיו ממששות את הסוגר של החזייה שלה וביד אחת סילקה אותם.

"יעל!!!" שניהם קפצו למשמע הצעקה. "מה את עושה?" נעמדתי מעליה ומעל אורן ובחנתי את שניהם בגועל. "אורן?!" כמעט הקאתי. "היי רוני" אורן חייך אליי ולא זז ממקומו, לא היה נראה שהמצב 'ריגש' אותו. פערתי את פי, "יעל קומי" תפסתי בידה והרמתי אותה בקושי, אורן עבר לישיבה, הוציא עוד סיגריה והצית אותה, "היה נחמד" הוא קרץ ליעל, "תדברי איתי" הוא ליטף את פניה החיוורות. עדיין בהלם מכול המצב בחנתי אותו מתרחק, לאחר שנעלם מהאופק יעל נעמדה מולי "מה את עושה?!" היא צעקה וחזרה על דבריי ממקודם, היא נעצה בי את עיניה הגדולות והעייפות. 

מקווה שנהנתם, אנשים טובים, תגובות .. בבקשה?