מסע בשלוליות של עומק ושטות

(פוסט המשך לפוסט הורים של היום זה לא הורים של פעם)

הייתי חייבת לעשות את הפוסט הזה אחרי ששמעתי על רצח שני המאבטחים במועדון בת"א

והדקירות שהיו כמה ימים לפני כן שוב בת"א.

זה פשוט נמאס לשבת בבית ולשמוע על כל הפשעים המרגיזים האלה,

שמשום מה נעשים ע"י בני נוער.

תאשימו את השביתה, את השעמום, את חוסר המעש

אבל זה לא ישנה את העובדה שהנוער של הדור הזה דפוק מהשורש.

מה גורם לילדים מבית טוב, שרצו סה"כ לצאת לבלות עם החברים וקצת להתפרק-

להכנס לקקטות ולסיים בתחנת המשטרה/ בבית החולים?

כמו שכבר אמרתי בפוסט הקודם- אני חושבת שזה בגלל הפתיחות שקיימת היום וחוסר הצבת הגבולות. היום נותנים לילד חופש לעשות ככל העולה על רוחו, ההורים מתעלמים מההתנהגות של ילדיהם בטענה כי זוהי "תקופת המרד והנעורים". זה נכון- אבל למרוד זה דבר אחד וללכת מכות זה דבר אחר. אם פעם הנוער היה הולך מכות בגלל עקרונות אידיאולוגיים או פגיעה בחופש הביטוי ומורד למען חזון נעלה, היום הוא הולך בעיקר מכות על סיגריות ובחורות.

אבל במקום להתעורר הפכנו להיות דור שאדיש למתרחש, לא מעניין אותנו כלום חוץ מממותגים ומסיבות.

ובואו לא נדבר על חוסר הכבוד שיש להורים.  

זה כ"כ מרגיז אותי להגיד את הדברים האלה. אני מתעצבנת רק מלכתוב את זה.

כי אני יודעת שלא כולנו ככה, ולא כולם אדישים, ויש אנשים שעוד אכפת להם.

אבל העניין הוא כזה- אני לא יכולה לשנות הרבה או לעשות משהו- כי אני סה"כ אדם קטן מהשורה.

אני גם לא חושבת שיש לי הרבה זכות להעביר ביקורת.

אני סה"כ בת 17.....