מסע בשלוליות של עומק ושטות

"דיי אנחנו כבר בנות 17, אפשר להתחיל לדבר על סקס באופן חופשי"

ככה התחילה השיחה שלי עם מ' ו-נ' כשחזרנו מבית הספר.

אין לי מושג אפילו כבר מאיפה התגלגלה השיחה,

אבל הקטע העסיסי התחיל כשמ' התעצבנה,

 ואמרה שאנחנו צריכות להתחיל להתבגר ולא להתבייש כל פעם כשאומרים סקס

כאילו הפריקים של בצפר שוב עשו מופע

הורדת מכנסיים בפומבי וכל הבנות ברחו לשירותים.

כמו בכל שיחה עם החברות שלי, מהר מאוד כבר עלו צעקות וויכוחים.

מ': "אנחנו כבר בנות 17. כבר לא צריך להתבייש מסקס וכל מה שמסביב לזה."

אני: "כן, אבל את יודעת לבנות קצת יותר קשה להודות במה שהם מרגישות, את יודעת"

מ': "דיי, תעשי לי טובה. זה שאנחנו בנות זה אומר שאסור לנו לרצות סקס ולפנטז?"

מ' יכולה להיות מאוד ישירה כשהיא רוצה.

הפתיחות שלה גרמה לי ולנ' קצת להסמיק...

אני: "זה לא מה שאמרתי. אבל את יודעת- זה לא בא לנו בטבעיות. בן שלא אומר שהוא חרמן לפחות 10 פעמים ביום נחשב הומו. בת שתגיד שהיא חרמנית יגידו עליה שהיא מגעילה".

נ': "אז שיידינו כולם. היום כבר לא צריכים להיות הבדלים בין בנים לבנות"

אני: "נכון. אבל אני עדיין חושבת שבת לא צריכה ישר להיכנס למיטה עם מישהו"

מ': "קודם צריך לצאת איזה חודש-חודשיים"

אני: "מה חודש חודשיים?! לפחות חצי שנה אם לא שנה!"

תנו לי להסביר את זה ככה. עד כיתה ו' היינו משפחה דתית.

הלכתי לבית ספר רק של בנות.

מאותו רגע שהבנתי איך מביאים ילדים לעולם היה ברור לי

(או ליתר דיוק הבהירו לי באופן ברור) שסקס בא רק אחרי החתונה.

החינוך שקיבלתי קצת יותר שמרני. לא הרבה יותר-

ביחס למשפחות דתיות אחרות היינו פתוחים ומודרניים

(שזה אומר הבדיחות המסורתיות על סקס של ארוחת שישי).  

אחר כך חזרנו בשאלה וכו' וכו', סיפור ארוך.

מ': "איי איי איך את נסחפת. יוצאים חודש חודשיים ואם זה מתאים שוכבים.

אם תייבשי מישהו חצי שנה הוא יברח לך".

נ': "בסדר מ', אבל אנחנו כולה בנות 17 את יודעת..."

מ': "יאללה, לא צריך להיתמם. חצי מהשכבה שלנו כבר לא בתולות"

אני: " אבל את יודעת שמי שעשו את זה אלה הזוגות שהיו הרבה זמן ביחד.

יש לנו את ד' וע' שמהחטיבה ביחד.

מ' את צריכה קודם להכיר את הבנאדם טוב טוב לפני שאת שוכבת איתו"

מ': "אתם עושים סקס ועם הזמן מכירים יותר טוב"

אני: "צריך לבנות אינטימיות וזה לוקח זמן.

אני בדעה שקודם צריך להכיר כל דבר בבן אדם - מה החסרונות שלו ומה הדפקטים

לפני שישר מתחילים בחגיגות. אם את ישר שוכבת עם בחור הוא יזרוק אותך"

נ': "בסדר אבל את לא תלכי ותשכבי עם מישהו שאת יודעת שאין לו כוונות רציניות"

אני: "וכי את חושבת שגברים כאלה סתומים?

אם הוא רוצה ממך סקס הוא יידע יפה מאוד למכור לך לוקשים כדי שתתעלפי עליו"

מ': "אוף, תפסיקי להיות כזו מרובעת.

סקס זה לא כזה ביג דיל. תפתחי כבר את הראש שלך"

אני: "נראה לי את רוצה שאני אפתח משהו אחר, וזה לא הראש..."

מ': "אוחחחחח את כזו קשה. אני חייבת להגיד לך שאת אדם ממש קשה"

אני לא יכולה להגיד שלא נעלבתי. אבל מה אני אעשה.

מאז ומתמיד הייתי קצת שמרנית.

לדוגמה: תמיד כשאנחנו הולכות למועדון אני מתלוננת למה לא יצא לי לרקוד עם אף בן.

ואז הבנות מתעצבנות ומזכירות לי שהעפתי את כל מי שהתקרב-

אבל מה אני יכולה לעשות?!

כשהם באים מאחורה ומתחילים לרקוד איתי אני מתחרפנת.

חרמנים מגעילים. זה לא נוח לי.

שלא נדבר על זה שמי שבא והתחיל לרקוד איתי היה דומה לגורילה

(וזו עוד דרך עדינה לתאר אותם).

אני לא יכולה להשתחרר ולרקוד עם בנים כמו שהם רוקדות.

זה נראה לי לא ראוי ולא מכובד או כל מילה אחרת שתרצו.

אם מישהו היה בא ולא ישר נוגע בי כאילו הייתי חתיכת בשר אלא מנסה קודם לרקוד,

קצת לגשש לא ישר להתנפל- אז הייתי רוקדת  איתו בכיף.

נ': "דיי מה את רוצה ממנה. את יודעת יש אנשים שחושבים אחרת ממה שאת חושבת"

מ': "תראי אני אתן לך דוגמה.

נגיד ההורים שלי כששאלתי את אמא שלי מתי היא ואבא

שכבו פעם ראשונה היא אמרה לי שבסביבות גיל 19,

אחרי שהם יצאו חודשיים בערך".

נ': "נו בסדר, אבל הם היו כבר גדולים, צבא וזה. אנחנו עדיין בבית ספר."

אני: "תראו, סקס לא מגעיל אותי. בכלל בכלל לא. ההפך הוא הנכון.

מגע בין שני אנשים שאוהבים והאינטימיות ביניהם נראה לי דבר נפלא"

מ':" יאללה אהבה. אין דבר כזה. תפסיקו להיות כאלה תמימות.

את צריכה מישהו שטוב לך איתו ואת נמשכת אליו, הוא נראה טוב בעינייך וזהו"

עצוב שיש אנשים שכבר לא מאמינים באהבה.

כי אני מאוד מאמינה בה.

אני הייתי מאוהבת, ולמרות שזה היה ילדותי ותמים באופן שכבר גבל בטיפשות,

הרגשות שלי היו מאוד חזקים- ולזה אי אפשר להתכחש.

זה נכון שהיום כל הציניקנים וכל מי שבעצם תשאל יגיד לך לפעול לפי הראש- רק ככה שורדים. אבל אני דווקא בעד לפעול מתוך רגש,

ללכת אחרי מה שאתה מרגיש ומאמין בו, ולא אחרי מה ש"נכון".

יש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב ומה להגיד, אבל נראה לי זהו לביינתים....

נתראה בפעם הבאה.

עריכה, 17:11

שכחתי לכתוב את הדבר הכי חשוב שרציתי לכתוב כסיכום לפוסט החופר הזה.

אחרי כל הוויכוח הזה עם חברות שלי הגעתי למסקנה אחת-

שבעצם אין זמן מוגדר למתי צריך לשכב עם החבר או מתי מותר ומתי אסור.

כל אחד צריך לעשות את מה שהוא מרגיש לו לנכון בזמן ובקצב שנוח לו!

גם אני וגם מ' טעינו- לא צריך לחכות שנה וגם לא צריך לשכב אחרי חודש היכרות-

צריך מתי שמרגישים מוכנים.

וזה נכון גם לבנים וגם לבנות.