מסע בשלוליות של עומק ושטות

אני משמינה מנחת,

בואו נצא במחולות ובריקודים,

כי צ'אבי מופיעה בציטוטים!

(פתטי יותר מזה אי אפשר יותר להיות. בעצם שכחנו את נינט)

היום יום ראשון,

תחילת השבוע.

אני לא יודעת אם זה בשורה משמחת או עצובה,

אבל אפשר להגיד שהתחלתי את השבוע ברגל ימין,

וזה כבר סימן טוב.

היה לי וויכוח מאוד רציני עם המורה נהיגה שלי-

על הומואים.

אל תשאלו אותי למה ואיך הגענו לזה.

יש לי מורה נהיגה שהוא תופעה.

למסקנה חד משמעית לא הגענו,

אבל אני התעקשתי שמערכת יחסים של ההומואים היא הכי בריאה-

וזה למה?

כל וויכוח בבית מסתיים או בסקס או במכות.

שמתי לב שאני לא מצליחה להתמיד בשום דבר.

את הגיטרה זנחתי לאנחות אחרי שלמדתי בקושי לנגן "כאן נולדתי",

הליכות בטיילת אני כבר כמעט ולא עושה, ומדד השומנים עולה,

והמבחן באזרחות שיהיה ביום רביעי לא מטריד את מוחי ברגעים אלה.

עוד מעט הולכים להיגמר לי התירוצים וזה יהיה רע מאוד.

מאוד. מאוד. מאוד.

בצער וביגון רב אני מודיעה כי גם אני,

חמומת מוח כשאר עם ישראל,

משועממת יותר מאי פעם,

כן כן, איך נפלו גיבורים-

גם אני התמכרתי ל"הישרדות".

זה פשוט שקצת קשה לעמוד מול הקוביות של נועם והעיינים הכחולות של מולי.

רק דבר אחד באמת מקומם אותי-

למה כולם שם יפים ויפות?

למה לכולם שם יש בטן שטוחה יותר מהחזה של קייט מוס?

תראו, אין לי התנגדות לראות גברברים שזופים מטפסים על עצים ושוברים קוקוס במינימום בגדים, כן,

מה שכן מפריע לי זה לראות בחורות חתיכות ובלונדיניות במינימום בגדים.

בינינו לבנות אין הרבה תפקיד בסדרה חוץ מלספק לנו את מנת הביצ'יות שכולנו כ"כ זקוקים לה.

אה, ואל לנו לשכוח,

הם עושות מה שנשים יודעות לעשות הכי טוב-

לתפעל גברים (: