מסע בשלוליות של עומק ושטות

יחטוף מחבת בראש,

ואני מתכוונת לזה.

אני בהיכון לתת את הזאפטה של החיים שלי.

כן מחר או מחרותיים אני אמורה לקבל.

תא קולי של אשה במחזור:

" שלום- הגעתם למענה הקולי.

אם ברצונך להשאיר תלונה,

אתם מוזמן לשתות קוקטייל אקונומיקה ורעל עכברים,

ולוודא שרוקנת את כל הכוס.

אחרי כן עלה עד לקומה האחרונה של עזריאלי ועשה שם צניחה חופשית. ללא חבל.

שיהיה לך יום נעים וסע בזהירות"

בשכבה שלנו יש מחסור חמור בבנים נורמלים,

וכשאני אומרת נורמלים אני מתכוונת חתיכים.

הבנים בשכבה שלנו לא מושכים בעליל,

אלא אם כן גורילות עושה לך את זה 

(וזו עוד דרך עדינה להגדיר אותם).

באופן מטריד למדי היפים בבצפר מתרכזים בשכבות הנמוכות,

שזה בעיקר י' ומטה-

ואנחנו הבנות מתחילות להרגיש פדופליות.

כל הבלונדי- בויז מי"א ומי' מתחילים רק לגלות את היתרונות בלהיות בלונדי בויז-

ומתרכזים כרגע בלנסות להתבגר.

הבנים של השכבה שלנו פתאום גילו את הפאקצות מהשכבות למטה,

ככה שאנחנו נשארות מיותמות.

פתאום להישאר כיתה לא נראה לי רעיון כ"כ רע...

יש לי פתרון לכל החנוניות האבודות שלא יודעות מה לעשות כדי להפוך להיות קוליות-

תגדלו ותהיו מורות למתמטיקה!

הגיעה אלינו השנה מורה חדשה למתמטיקה,

שבימים הראשונים לא ידענו איך לעכל אותה.

לאט לאט כשהתרגלנו לבדיחות התמוהות שלה,

גילנו פולנייה מבית טוב שיודעת לצחוק על עצמה ועל כל העולם.

המורה סיפרה לנו שבילדותה היא הייתה מהילדות החנוניות האלה

שכל היום האף היהודי שלהם הסתתר לו מאחורי ספרים.

את השיעורים היא מעבירה כ"כ בכיף שאנחנו לא מרגישים בכלל שזה היה שיעור מתמטיקה.

היא מורה באמת אחת המגניבות,

והיא מוכיחה שבלהיות חנונית יש כמה יתרונות...

זכר לימים הטובים:

א' אחותי האהבלה: "מה? מטאליקה זה מטאל?!"

אני: "לא, זה מוזיקה חסידית"

מפניני הלשון של המורה למתמטיקה,

אחרי שביום אחד גילנו אצלה 3 טעויות בפתירת תרגיל:

"המורה מה עובר עלייך?!"

המורה: "מכבש גינה"

טוב,

אני אצתי רצתי לי לצפות בנועם הכוורן השווה מטייל לו באיים הקאריבים בתחתונים,

אז אתם מוזמנים לקחת את הישבן החטוב והענוג שלכם ולעוף לי מהעיינים.