לא, זו לא ביקורת על הספר, למרות שאני מבטיחה ביקורת
כזו בקרוב. אבל, בהתאמות קלות, זו נראית
לי כותרת מצויינת לתיאור החופשה הקצרצרה (בערך 28 שעות) שביליתי עם המאמן בתל
אביב.
לאכול –
יום ראשון בצהריים. מרבית העולם עובד ואנחנו בחופשה, מה
שעוד מגביר את התחושה הכיפית. הגענו לתל אביב במזג אוויר כמעט קייצי, למרות שאנחנו
באמצע ינואר, והלכנו לטייל על שפת הים. צחקנו על זה שהמאמן רואה את העולם דרך
אופציות לציור ואני רואה אותו בתור פוטנציאל לדפי אלבום ושנינו לא נוכל לעשות הרבה
עם המראות שראינו כי שכחנו לקחת מצלמה...שעה של שוטטות פתחה לנו את התיאבון וישבנו
לאכול על המרפסת הפתוחה של "מנטה ריי". זו מסעדה שאנחנו מכירים מפסטיבל
האוכל "טעם העיר", אבל אף פעם לא יצא לנו לאכול בה ובהחלט הגיע הזמן.
מה היה לנו?
מיץ פירות מדהים של הדרים ורימונים, לחם טעים טעים, שתי
מנות טאפאס – האחת סביצ'ה בורי והשנייה משהו עם קלמארי, סלט נפלא עם כל מיני עלים
ירוקים, פלחי אשכוליות אדומות ומוצרלה, שכל ביס שלו מנומר בשומשום ובקצח וסיר שחור
מלא כל טוב של פרי ים ברוטב נפלא. לא אכלנו קינוח כדי לא לקלקל לעצמנו את הטעם.
ביום שני בבוקר קמנו מאוחר וויתרנו על ארוחת הבוקר
במלון. בדרך לדיזינגוף סנטר, שם איכסנו את האוטו, עברנו ליד "אמיליה"
בית קפה ביסטרואי שיושב קרוב לסנטר. החלטנו לבדוק. לקחנו שתי ארוחות בוקר – בשבילי
בוקר מתוק, שהיה בעצם פודינג לחם משודרג (מאוד) על בסיס של בריוש, ובשבילו קרוק
מאדאם (מסיבות של נוסטלגיה, לזכר הימים בהם הוא טיבח ב"קרוק" מנוחתו עדן).
היה משובח מאוד.
תיכננו שבצהריים כבר נהיה בדרך הביתה אבל קצת נתקענו
בתל אביב מסיבות שלא היו ממש תלויות בנו, אז הלכנו לחפש את ה"מיט-בר"
בעקבות המלצה אינטרנטית על העסקית שלהם. מצאנו את המסעדה בשדרות ח"ן, על יד
העירייה, מוחבאת היטב מאחורי גדר חיה.
ומה היה לנו?
לחם מתפצח מדהים, קרפצ'יו נפלא, טאפאס שרימפס נחמד (בראייה
לאחור היה עדיף לא להזמין פרי ים יום אחרי שהיינו במאנטה ריי), סינטה אנגוס שהמאמן
הכריז שהיא הסטייק הטוב ביותר שאכל אי פעם והייתי חייבת להסכים איתו וצלעות עתירות
טעם (ושומן) עבורי. גם התוספות היו טעימות וגם כאן ויתרנו על קינוח, פשוט היה חבל.
להתפלל –
לא, לא נהייתי מאמינה או רוחנית פתאום. אבל אני כן
עובדת את האלילים שמוכרים את מרכולתם ברחוב נחלת בנימין...
ארטא – האמת שנכנסתי לארטא רק כדי לרפרף על הסחורה, אבל
אז גיליתי שעד סוף ינואר אפשר לנצל את מבצע האחד+אחד שלהם, לקנות באלף שקל ולשלם
רק חמש מאות. אז אני חייבת תודה לציון, שוידא שאני מסתדרת ומוצאת את מה שאני
צריכה. אתם לא תאמינו כמה מהר מילאתי את העגלה, גם אני לא האמנתי...
בדים למעצבים – מובן שיצאתי מהבית בלי כתובת... ושאמא
שלי הנהדרת (שיצאה חולה מהמיטה רק כדי לחפש עבורי באינטרנט) לא הצליחה למצוא לי
אותם גם. אבל החלטתי לא לוותר ויצאנו לחיפוש. כשמצאנו, התברר שבעצם הכתובת שלהם
היא בכלל לא נחלת בנימין, ושהשם הרשום שלהם הוא לא בדים למעצבים... מזל שבכל זאת
הם מוכרים יופי של בדים.
אז קניתי בד לכותונת לילה לנסיכה ובד לפרוייקט סודי
שאני עובדת עליו עכשיו ועוד בד שקניתי סתם, שלא יבכה שהשארתי אותו בחנות ויצאתי
מהר לפני שאקנה עוד ועוד ועוד. הבדים שם באמת מקסימים.
לאהוב –
פעם ממש לא אהבתי את שלמה ארצי, ואז, לפני עשר שנים
בערך, קיבלתי מהמאמן מערכת סטריאו מתנה והיא באה עם זכות קנייה להמון דיסקים. אז בחרתי
ובחרתי ובחרתי ובסוף המוכר שכנע אותי לקחת גם את האוסף המשולש של שלמה ארצי ומאז
שיניתי את דעתי. I guess some
things grow on you. כשבדקתי מה קורה בתל אביב ב-18 לינואר, גיליתי שיש
בזאפה הופעה קטנה של שלמה ארצי והחלטתי שהגיע הזמן שנראה אותו LIVE. מה אגיד ומה אומר – היה
מדהים! האיש הוא פרפורמר בחסד, רואים עליו שהוא נהנה, והוא נותן כמעט שלוש שעות של
קסם אמיתי. לא הפסקנו לחייך ולשיר איתו. היה ממש שווה. ואם גם אתם רוצים – הוא נותן
שם הופעה כזו כמעט כל שבוע.
אז זהו. היה כיף ונגמר וחזרנו לשגרה עם מצברים קצת יותר
מלאים.
_______________
משהו קטן וטוב #4 (2009)
בחרתי את המלון שלנו(סנטר) בעיקר לפי המחיר. כמה נחמד
היה להגיע ולגלות שהוא יושב ממש על כיכר דיזנגוף, בצנטרום של הפיילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
