קסם שימושי

למי שפספס - הנסיכה הייתה בת שבע, בדיוק לפני חודש. את המסיבה הגדולה עשינו לפני שבועיים. סוף סוף אני מאוששת מספיק כדי לכתוב דיווח...

מאחר שהחלטנו על יומולדת לבנות בלבד (גם ככה היו לנו 35 מוזמנות) הייתי בטוחה שנלך על נושא ורוד - פיות, נסיכות וכו', אבל הנסיכה, שמוכיחה בגרות מסויימת - שאמא שלה עדיין לא הגיעה אליה - חשבה אחרת, וכך נפל הפור על מסיבה אינדיאנית. עשינו סיעור מוחין בין שתינו, ואז פניתי וביקשתי את עזרת הבנות הנפלאות של פורום אומנות שימושית ב-YNET וקיבלתי המון רעיונות וקישורים מדליקים שעזרו לנו לגבש תוכנית. בגלל שלי היו קשיים בדרך, החלטתי לכתוב כאן ממש את כל הפרטים (כולל כתובות והפניות) כדי שאולי יעזור למישהו בעתיד. בסוף ההתארגנות התוכנית היתה כל כך עמוסה עד שהכרזנו על יומולדת של שעתיים וחצי וזכינו להערצת ההורים הנדהמים.

אז מה היה לנו?

הנסיכה החליטה שהיא לא משתתפת בפעילויות אלא עוזרת, אז כשהאורחות הגיעו היא כבר היתה אינדיאנית למופת:

כשהאורחות הגיעו היא צבעה להן צבעי מלחמה על הפנים (עם צבעי האיפור של זיג, שנמכרים בחנות ואו-טו-טו גם באתר) והרגישה חשובה כראוי.

במקור התכוונו לעשות מדורה בחוץ, אבל היה יום מלא רוח והחלטנו לא להסתכן. המשכוכי, שהוא אח גדול ואוהב, החליט ששום התכנסות שבט אינה ראויה אם אין בה מדורה, ובנה מדורה מענפי עצים, ניירות קרפ צבעוניים ושרשרת נורות חג מולד:

התחלנו את יום ההולדת בסיפור, סביב המדורה, בהקראת הסופרת (שגם היא קיבלה עיטורים אינדיאניים הולמים):

מה שהיה נחמד בהקראת הסיפור הוא שבמשפט: שבט, נוצות, טוטם, תופים, שבט, נוצות, טוטם, תופים הזמנתי את הבנות לעזור לי וכל השבט חזר על זה בניגון מקסים.

אחרי הסיפור הסברנו לבנות על תחנות ההפעלה השונות ויצאנו לדרך.

עזרנו לכל ילדה לבחור לעצמה שם אינדיאני (שאלנו מה החיה שהיא אוהבת, באיזו עונה היא נולדה וכו' - היו לנו שמות לא ממש אינדיאניים כמו פיית הפרחים אבל גם שמות כמו שמש חמה, אבן יקרה וברקים ורעמים...)

כל ילדה קיבלה חולצת יוטה פשוטה (יוטה בגודל חצי מטר על מטר, עם חור בשביל הראש. נקנתה אצל לוריא ציוד למחנאות, רח' הנמל 35 בחיפה) וקישטה אותה עם כל מיני פרחים ועיגולים צבעוניים (מפינת היצירה בחנויות השנקל) בהדבקה עם דבק רב תכליתי. צריך לתת לזה קצת להתייבש לפני שלובשים.

כמו שאמרתי ציירנו להן צבעי מלחמה על הפנים, ובנוסף - בעזרת טושי קעקוע מנצנצים (10 ש"ח לחבילה בפיראט האדום) ציירנו להן צמיד על היד.

כתר - רק לצ'יפית היה ממש כתר מלא נוצות. בשביל כל בנות השבט הכנו פסי סול ברוחב שני ס"מ, עם שני חתכים שיחזיקו את הנוצה, וכאשר כל אינדיאנית בחרה לעצמה את הנוצה הידקנו סביב ראשה את הכתר.

יצירה - בלי יצירה הרי אי אפשר... בשנה שעברה הבאתי מארה"ב חיתוכי קרטון שנועדו ליצירת עמודי טוטם. אלו מלבני קרטון שבכל אחד מהם חיתוך של תווי פנים. במקור הרעיון הוא לעטר אותם ולעשות מגדל של כמה חלקים. לאור כמות הבנות הסתפקנו בדמות טוטם אחת עבור כל אינדיאנית. על התחנה הזו היה אחראי הפרופסור האינדיאני שלנו:

מאחר שבסכנין לא היה בצק מוכן, המשכוכי הכין בצק מארבעה קילו קמח ועוד קילו של קמח תירס... היה הרבה יותר מדי בצק, אבל היה לו ריח נפלא!

הבנות הכינו את הפיתות (בהנחיית אמא שלי, שהפגינה כוחות והתמוטטה מהשפעת רק אחרי זה) והמשכוכי היה ממונה על הסאג' ואפה אותן בחוץ. מהתמונה לא ברור אם הוא השתמש בעיתונים למדורה או לקריאה...

כשהכל הבנות השתתפו בכל התחנות ובזמן שהפיתות היו באפייה כינסנו את כל הבנות בחזרה למעגל, לטקס אינדיאני שהתחיל באכילת המזון המסורתי - כדורי בוץ (עשויים משוקולד איכותי) והמשיך בברכות לכלת יום ההולדת, ואז הגיע זמן העוגה.

כשביקשתי רעיונות לעוגה מתאימה, קיבלתי מלא קישורים לעוגות ויגוום וכפרים אינדיאנים, אבל החלטתי שכאן אני מותחת את הקו האדום. את הרפתקת העוגות המושקעות כבר עברתי, והפעם ביקשתי מהנסיכה הנחה בגין התנהגות טובה. הסכמנו על עוגה עם ציור מודפס. את הציור מצאנו באינטרנט (חיפשנו בגוגל תמונות) ובפאואר פוינט ערכתי שקופית בגודל A4 עם ההקדשה, ואז שלחתי את זה במייל ללירז המקסימה מ"סודות מתוקים" וקיבלתי את הדף האכיל מוכן להצמדה לעוגה.

ככה זה נראה:

עוגה, נרות, פיתות עם לבנה ושוקולד, מיץ פטל ומים והנה זה נגמר - ההורים מגיעים לאסוף, כל אחד את האינדיאנית הפרטית שלו... והנסיכה - ככה היא נראתה:

כנראה שהצליח לנו...

___________________________

משהו קטן וטוב #5 (2009)

איזו שבת יצירה כיפית שהיתה כאן אתמול! פשוט להתמוגג...