נעמי הנהדרת ילדה את נגה, אחות להילה הקסומה.
אז מה נותנים מתנה?
פעם הייתי מכינה לתינוקות שנולדו כמוסת זמן, שמתארת את הזמן בו הם נולדו. קטעי עיתונים, מחירי ממתקים במכולת, שערי חליפין שאר ירקות. המון השקעה בתוכן, ואחר כך, כמובן, גם בצורה. הפעם החלטתי לקחת את החיים בקלות ולהיעזר, שוב, בהשראתה של אילאיל, שעושה אלבומים מקסימים לגמרי לתינוקות, בלי לדאוג יותר מדי לאיפה בדיוק ישימו את התמונות.
אבל מאחר שפשוט מדי אי אפשר, החלטתי להכין ישר שלושה אלבומים דומים, כדי לשמח לא רק את ההורים והאחות, אלא גם את הסבים. הדפים ממש דומים, חוץ מקצת כיתובים שונים.
הפעם, בגלל שמדובר בדפים קטנים (15*15) שנכנסים לסורק, החלטתי לנסות לסרוק במקום לצלם. גם זה לא עושה כבוד אמיתי לדפים. כנראה שאין כמו מראה עיניים מקרוב...
אז הנה הן, טעימות ודוגמיות, שנערכו שוב, בהנאה רבה, בתוכנת הפיקניק (שוב תודה למור):
ומה מסקנות הפרוייקט?
* אני לא בטוחה שלא אחזור לכמוסות הזמן המושקעות, אבל גם לפרויקטים קלילים כאלו יש יתרונות.
* הגודל המיניאטורי הזה מציב קשיים משלו, אבל מצד שני ממש כיף לעבוד על דפים שמסתיימים כמעט ברגע.
* סול טוב לנשמה. נכון שזה משחק מילים זול, אבל האמת היא שהסול עצמו ממש ממש לא יקר. ובזכותו ממש גיליתי מחדש את כל צורות החיתוכים של הקאטלבאג שלי...
* תינוקות זה כיף. נכון שזה לא ממש קשור לפרוייקט, אבל נזכרתי בזה אתמול כשחיבקתי את נגה הפצפונת (בת 10 ימים)...ולא, ממרומי גילי המאוחר זה ממש לא גרם לי להרהורים על עוד אחד/אחת...
__________________
משהו קטן וטוב #17 (2009)
מיכל מציירת מעגלות מדהימות. לכבוד פסח היא הוציאה מעגלה לצביעה בגודל 50*50, וזה פשוט כיף אדיר. בכל ערב אני וטושי הג'ל ממלאים שטחים במיליון צבעים וגוונים, ומדי פעם כל מי שעובר בסביבה מוסיף עוד קצת משלו. אני כבר ממש סקרנית לראות איך זה יראה בסוף. ואם גם אתם רוצים לצייר מעגלות, מייד אחרי פסח מיכל פותחת קורסים בכרמיאל, חיפה וזכרון יעקב. שווה!
והנה הוכחה מצולמת לשותפות של כ ו ל ם בצביעת המעגלה המשפחתית שלנו: