קסם שימושי

בתגובות המאוד משמחות לפוסט מאתמול קיבלתי בין היתר גם את העצה לגנוב זמן כדי ליצור, והחלטתי לקחת אותה ברצינות. אז בשש בערב שמתי הצידה את כל ה"צריכים" והתיישבתי ליצור.

בבלוג המקסים של פיית מרציפן מצאתי את התרגום שלה לאתגר מאי של a 2 z scraplets ובמסגרת קמפיין היעילות החדש שלי, החלטתי לתפוס שתי ציפורים בדף אלבום אחד - גם לבצע את התרגום שלי לאתגר הצבעים החמישי של כריסטי (וכן, שמתי לב שבינתיים דילגתי על האתגר השלישי והרביעי, אבל אני עדיין מתכננת לחזור אליהם) וגם לנסות לבצע את אתגר הסקיצה הזה.

לפי התגובה של בני ביתי, כנראה שעליתי על השיטה הנכונה. הבוגר הגדיר את הדף שיצא "אמריקאי" והמאמן טען שאין ספק שזה דף עמוס..

אז מה היה לנו?

סקיצה אחת, עם המון המון שכבות.

אתגר צבעוני, בצבעים עזים במיוחד:

וארוחת לחם מטוגן, שנולדה כשעלה בדעת המאמן ביום שישי בערב שאם יש לנו כיכר לחם פרוס בן יומיים, שלוש ביצים, המון חלב וגזייה - הוא יכול לפנק את כולנו בארוחת בוקר של שבת. האיש הנחמד מהאוהל לידינו התחיל להעלות זכרונות מארוחות הבוקר של שבת בקיבוץ, אז גם הוא הצטרף לאוכלים... היה טעים!

והנה מה שיצא:

מה שיש כאן אלו המון שכבות של נייר, קצת מדבקות, פרחים של thickers ואותיות בד של thickers שלא היו בצבע המתאים אז צבעתי אותן בצבע אקרילי.

מה שבטוח הוא שהאתגרים האלו גורמים לי לשלוח, סוף סוף, את ידי לתוך מאגר החומרים השמורים שלי...

______________________________

משהו קטן וטוב #20 (2009)

גם כשאין לי זמן לשום דבר, אני קוראת. זה MUST. ומה שאני קוראת עכשיו הוא הספר "נוכריה" מאת דיאנה גבלדון. זהו סיפורה של קלייר, אחות קרבית לשעבר, שמתאחדת עם בעלה אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל במהלך ירח הדבש השני שלהם, היא נוגעת בסלע במעגל אבנים (דומה לסטונהאג') וחוזרת 200 שנה אחורה בזמן. עכשיו היא צריכה למצוא דרך לחיות בסקוטלנד של פעם... שווה קריאה, למרות שכבד להחזיק בידיים (יותר מ-800 עמודים).