קסם שימושי

{כן, אני יודעת, כבר שלושה פוסטים ללא עידכונים. בואו נראה מי מנצח - העקשנות שלי או של ישראבלוג...}

קיבלתי הרבה שאלות בעניין מסיבת הסקראפ.

מה יהיה שם?

מה צריך להביא?

מה זה בעצם?

ועוד...

אז החלטתי לספר לכם קצת על המסיבה שהיתה (בסוף השבוע הכי סקראפי בארץ), ובדרך לתת קצת תשובות לשאלות שעלו.

התכנסנו סביב שולחן (מלבני דווקא, למרות שכאבירות סקראפ מהוללות היה ראוי לנו דווקא שולחן עגול...) חבורה עליזה ויצאנו לדרך בהנחיית אליס. הרעיון היה שכל פעם אליס נתנה משימה, מוגבלת בזמן, ובסוף מישהי גם קיבלה פרס.

לעניין הפרסים - פרסים והפתעות הם חלק חשוב בעניין. איך מחלקים אותם זו שאלה טובה. במסיבה הקודמת חלק מהפרסים הוגרלו ובחלק מהמקרים היתה הצבעה על העבודה המועדפת. יש לנו כמעט חודש עד המסיבה, אז יש לנו כמובן עוד זמן להחליט איך יחולקו הפרסים. הצעות יצירתיות תתקבלנה בברכה.

באופן יחסי היה הרבה זמן לכל משימה, למרות שאם תשאלו את הבנות שהשתתפו הן לא יסכימו איתי (כרטיס בעשרים דקות?!?! דף אלבום בשלושים?!?!). כל הרעיון הוא שעובדים בשביל הכיף ולא בשביל המוזיאון (או אלבום המופת) ויש הרבה כיף ושחרור בעבודה מהירה, שלא מאפשרת לעצור ולהרהר יותר מדי. המטרה שלי היא שהפעם יהיה אפילו פחות זמן למשימות, כך שנוכל לשחק הרבה יותר משחקים. יכול להיות שבהתאם לכך גם בד הציור שלנו יהיה לפעמים קטן יותר - תגית, פרח וכו'.

המשימה הראשונה שקיבלנו היתה להכין כרטיס ברכה לפי סקיצה. הכרטיס שלי עמד בתנאים אבל בהחלט לא היה לתפארת מדינת ישראל, ואולי לכן אני לא מוצאת אותו עכשיו.

המשימה השנייה היתה להכין דף אלבום בזוג, כך שהמאפיינים של שתי המעצבות ייכנסו לדף. אני עבדתי יחד עם נעמה, והדף הלך אליה לשיפוצים מאחר שבלחץ הזמן הג'ורנלינג עליו בהחלט לא היה מדהים. זה חלק מהעניין הנחמד במסיבה - אפשר לעשות גם משימות בזוג או בקבוצה. בגלל שעיקר העניין הוא ההנאה ולא התוצאה, גם לא כל כך חשוב אם בסוף יש תוצר אחד שלא יכול להתחלק בין כולן.

אחרי שתלינו את כל העבודות הזוגיות שלנו לתצוגה ואחרי שחולקו הפרסים (השווים לאללה), אליס ביקשה שכל אחת תכתוב על פתק את השם שלה ואת הצבע שהיא שונאת. אני לא שונאת אף צבע. אין צבע שאני לא מוכנה לעבוד איתו ואין צבע שאני לא מוכנה ללבוש (למרות שאני מוכנה להודות שיש צבעים שפחות הולמים אותי). אבל בהיותי אופטימית ללא תקנה, אני פחות אוהבת את מה שהצבע השחור מסמל, אז רשמתי שאני שונאת שחור...

אליס אספה את כל הפתקים ואז זרקה את הפצצה - כל אחת מעצבת דף אלבום בצבע שהיא שונאת (ותודה לבירחיט על הרעיון...).

אז בואו נחזור רגע לעניין הזה של מסיבת סקראפ - כל אחת עובדת בחומרים שהביאה מהבית. אבל אם את שונאת איזשהו צבע - למה שתביאי אותו איתך? כאן נכנסות שתי אושיות מרכזיות של עניין המסיבה - נדיבות ויצירתיות. למסיבה כזו צריך לבוא עם חומרים וכלים שאת מוכנה גם לחלוק עם שכנותיך לשולחן. את אף פעם לא יודעת איזו חותמת שווה תהיה לשכנה שלך או כמה הפיסה התכלת הזו שמיותרת עבורך תהיה בדיוק מה שהיא צריכה... ואם הנדיבות של השכנות שלך לא תספיק - כדאי שתהיי גם יצירתית. אני, כאמור, הייתי אמורה לעצב דף שהוא בעיקר שחור, אבל מה לעשות שלא הבאתי איתי אותיות שחורות? כאן נכנסו לעניין היצירתיות, האילתור והלורד השחור ומצאתי את עצמי צובעת את כל האותיות של הכותרת. לכל דבר יש פיתרון אם לוקחים את החיים בקלות. וגם עם חיוך, כפי שתראו בדף שיצא לי:

בסופו של דבר יצא לי אחד מהדפים שאני הכי הכי הכי אוהבת (ואפילו יש בו תמונה שלי...)

המשימה האחרונה לאותו ערב היתה להכין דף אלבום בהשראת תמונת פרסומת שאליס הביאה. הצבעים בפרסומת היו תורכיז, ירקרק, חום ושחור. לצורך הדף הזה השתמשתי במה שלמדתי מדונה וצבעתי דף לבן בעזרת צבעים אקריליים. החתמתי חותמות לבבות (באדיבות נעמה. נדיבות, זוכרות?). המדבקות המתגרדות כבר היו על השולחן, מהדף השחור, ואת עיגולי התורכיז פינצ'צתי מדף לבן שצבעתי באקרילי. השתמשתי בתמונות שהיו לי והן קטנות מדי לטעמי. גם התפשרות זה חלק מהעניין במסיבה כזו. מאחר שאי אפשר לדעת מראש מה יהיה, ואפילו אם תסחבי את כל הבית בסוף יחסר לך משהו, עדיף להחליט מראש שמביאים כמות סבירה של דברים ומוכנים מראש להתפשרות על זה שלא הכל יהיה בדיוק. עיקר העניין הוא הכיף, זוכרים?

אז מה היה לנו?

כיף

פרסים והפתעות

אילתור

משימות ליחידים, לזוגות או לקבוצות

כיף

יצירתיות

לחץ של זמן

חומרים מהבית, אבל לא לשכוח - אנחנו לא צב, אי אפשר לסחוב את כל הבית על הגב...

כיף

נדיבות

וכמובן - המון מצב רוח טוב...

ומה צריך להביא, באמת?

משטח חיתוך וסכין, או טרימר או כל כלי חיתוך שנוח לכן

קארדסטוקים חלקים

ניירות מדוגמים

קישוטונים (אמבלישמנטס) לטעמכן

קצת תמונות

כמה כרטיסי ברכה ריקים

אם אתן אוהבות לעבוד עם ניטים ומביאות אותם איתכן - תביאו מכשיר קיבוע...

אם אתן אוהבות ראב-אונים, תביאו מקל ארטיק...

הבנתן את הרעיון?

משהו קטן וטוב #39 (2009)

ביום שלישי נסענו לתל אביב לתערוכה (והזמנתי דברים שווים לגמרי לחנות, מתנות, לא סקראפ) ואחר כך הגענו לעזריאלי. עזריאלי באוגוסט = טעות קולוסאלית! אז את שלב האוכל החלטנו לפתור בקפה קפה. המנות היו ענקיות (וטעימות) והשירות, למרות שעת הצהריים הלחוצה, היה מהטובים והקשובים שפגשנו אי פעם. כל הכבוד!