קסם שימושי

כשאחי הקטן היה באמת קטן (עכשיו, כשהוא בן 30++, התואר קטן מציין רק את גילי המאוחר, אבל פעם מזמן הוא באמת היה קטן...) הוא רצה להיות תָּקָן {במאמר מוסגר לגמרי - שמתם לב איך לילדים יש הבנה טבעית של השפה, ורק כשהם גדלים ומספרים להם על כל יוצאי הדופן של השפה העברית אז שפתם משתבשת עליהם?} ובתור תָּקָן מקצועי הוא השתוקק לכלי עבודה ודחה בתוקף את מברגי ופטישי הפלסטיק שהציעו לו. לעזרו הגיח סבא צ'ייקובסקי (שלא היה סבא שלנו, ומן הסתם גם לא הלחין מימיו) שקנה לו ארגז כלים ובו כלים אמיתיים ואפילו עיפרון נגרים עב מידות. הילד היה מאושר.

ככה זה. נסו לתת לילד טלפון צעצוע והוא יעמוד על זכותו להשמיד את הנוקיה החדש שלכם. תנו לו מפתחות פלסטיק והוא ימשיך לשאוף אל הצרור העמוס שלכם. ילדים מזהים ממש בקלות את הדבר האמיתי.

בעולם היצירה היוצרות מתהפכות לפעמים.שמעתי לא פעם מלקוחות ומחברות ליצירה איך הן עושקות את הילדות שלהן מכל מה שמתאים להשתלב ביצירה שלהן (זה עובד גם בכיוון ההפוך. היום נכנסה אלי לקוחה לקנות דפים לאלבום של הבת שלה, זה שהיא מכינה בהפתעה, כי הילדה עשתה יצירות מכל המאגר שעליו תכננה...).

אני באמת אוהבת למצוא דברים שמיועדים במקור לילדים (במיוחד אם מחירם בהתאם) ולגלות שאפשר להסב אותם גם לעולם עיצוב האלבומים. כך קרה לי עם החותמות החמודות שהגיעו השבוע לחנות. הן מיובאות על-ידי מרמלדה, אותה חברה שהביאה לנו את חותמות האלף-בית והפיות, וכוללות סטים חמודים, חותמות בנות ים מקסימות וגם חותמות חמודות במארז בצורת בקבוק. הן מווצלחות בעיני גם כי אני אוהבת לתת לילדים שבקרב מכרי מתנות שקשורות ביצירה ואין לי ספק שהן ישמחו כל ילד (בשעה שהמחיר שלהן ממש משמח אותי).

ואיך אתם?

עושקים את הילדים מהרכבת החשמלית כדי שתוכלו לשחק בה בעצמכם? שודדים להם את הטושים הריחניים? או שמשאירים להם את מה ששלהם?

________________________________________

משהו קטן וטוב #42 (2009)

אחרי תלאות רבות הארגז עם כל האוצרות שהזמנתי מאוסטרליה הצליח למצוא את הדרך ליובלים. נשבעת לכם - 220 קילו של נייר מצאו את הדרך הרבה יותר בקלות מאבני החן, הפנינים, הראב-אונים, אותיות הלבד וסרטי הלבד ששקלו בסך הכל 8 קילו אבל עשו צרות כמו 88....