קסם שימושי

בשבוע 35 הגעתי לבדיקה שגרתית בטיפת חלב. עשיתי פיפי על הסטיק (מיומנות שעד שבוע 35 כבר מקבלים בה תואר...) והאחות התחלחלה, הודיעה לי שאני מיובשת ושלחה אותי למיון יולדות. בבית החולים, אחרי חיבור קצר למוניטור הודיעו לי שיש לי צירים, שאלו אם אני לא מרגישה כלום ואמרו שייתנו לי משהו שיפסיק אותם. אינפוזיה, תרופות, נוזלים, אישפוז של יומיים ו-הופה - הביתה.

ואז התחילה הבעיה - אם היו לי צירים ובכלל לא הרגשתי, איך אני אזהה את זה כשהדבר האמיתי יתחיל? {הערה לטובת אלו שטרם ילדו - כשהדבר האמיתי יתחיל - אתם תדענה!) ולכן החלה מסכת של ביקורים בבית חולים לרגל כל פיפס. אני חושבת שכל המיילדות כבר הכירו אותי בשלב שכל-כך התעייפתי מהעניין עד שהתחלתי להפגין סימנים אמיתיים של לקראת לידה... התאשפזתי בשבת בלילה עם צירונים לא מרשימים ופתיחה עוד פחות מרשימה, שחררתי את האיש שאיתי (מי עושה דבר כזה???) וטיילתי לי במסדרונות רוטשילד (שאחרים יקראו לו בני ציון. כשאני נולדתי בו הוא היה רוטשילד ומבחינתי הוא גם יישאר) בהמתנה לאיזו התרחשות מסעירה. ההתרחשויות הגיעו רק אחרי שאיזה רופא נלהב פקע לי את המים וגררו שפע התרגשות שהסתיימה בשליפתו של הגוזל בעזרת מלקחיים. גוזל?אכן כן, גם במימדים. כבודו נולד במשקל המרשים של שני קילו ומאתיים גרם ושוגר אחר כבוד ישר לפגייה, מה שממש לא היה בתכנון כשהגעתי לבית החולים בסוף שבוע ארבעים!

אמנם פצפון, אבל הוא אכל כמו גדול ושיכנע גם את הצוות שאפשר לשלוח אותו הביתה לכבוד ראש השנה, למרות שלא הגיע למשקל שרשום בספרים. ואנחנו, שיצאנו מבית החולים יומיים אחרי הלידה, בערב ראש השנה, ממש לא קלטנו איפה אנחנו חיים והתייצבנו לארוחת החג אצל ההורים של המאמן... זה לקח בערך עשר דקות ליד השולחן כדי שאני אבין שמשהו בחיים שלי השתנה ואנחת לתוך המיטה הקרובה, כך שמאותה ארוחת חג לא נשארו לי שום זכרונות.

אחרי האפיזודה הזו החכמנו ואת יום הנישואים השלישי שלנו, שהגיע חמישה ימים אחרי הלידה, חגגנו במיטה עם אוכל סיני...

זהו. עברו 19 שנה וכמו שאומרים "זה הקטן - גדול נהיה" והפך לבחור מרשים שלא פעם מתנהג כמו המבוגר האחראי בבית הרבה יותר מההורים שלו...

זו השנה הראשונה שאנחנו לא ביחד ביום ההולדת שלו. הוא עסוק בלמצוא את מקומו במכינה (ועושה רושם שגם שם הוא תופס את משבצת המבוגר האחראי) ואנחנו כאן אוהבים, מתגעגעים ולומדים לשחרר.

אז ילד שלי יקר, אני אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה (ועוד קצת) ומאחלת לך שהחיים יזמנו לך אושר, הרפתקאות, קסם, חיוכים וחוויות.

יום הולדת נפלא

אמא