לרגל תביעת ההמונים (רחלי ואילאיל, אבל אילאיל בהריון אז היא נחשבת להמון קטן) לראות את התמונות מהחתונה, בעקבות הפוסט של אתמול, הלכתי לשלוף תמונה או שתיים מאלבום החתונה שלי.
ואז גיליתי שאין מצב לשלוף תמונות מהאלבום. זה אלבום עם דף דביק כזה (מה שנקרא דפים מגנטיים ועכשיו מתברר למה...) והתמונות פשוט דבוקות שם לנצח. זה גם אלבום לא מתפרק, כך שאם רוצים לסרוק תמונה אז צריך להנדס את כל האלבום לתוך הסורק.
עדיין לא נשמע לכם כמו טרגדיה?
זה בגלל שאתם לא מודעים למרכיב הסודי. המרכיב הסודי הוא אני, לפני כמה שנים, בהתקף סדר היסטרי (והיסטורי, יש לומר, מאחר שנטיות הסדר שלי מצומצמות אם לא בלתי קיימות לחלוטין), מחזיקה ביד קופסה עם המון מעטפות ובהן כל הפילמים של ההיסטוריה המשפחתית שלנו, ומחליטה שממילא אין סיכוי שאני אשתמש בהם אי פעם ולכן אפשר לזרוק אותם...
הדבר היחיד שיש לי לומר להגנתי הוא שאז לא עיצבתי אלבומים.
לפיכך כנראה שנדונו לחיות עם אלבום חתונה מצהיב, שהתמונות מודבקות בו לנצח...
בכל אופן, לסיפוק דרישת ההמון התאמצתי וסרקתי כמה תמונות:
של השמלה (והשובבינות, כמו שהייתי קוראת לשושבינות כל הילדות שלי. לא שהיו לי באמת שושבינות, אבל התמונה הזו ממש התבקשה):
חתן גבוה + כלה נמוכה = חתן חלקי בלבד:
ולחשוב שאז חשבתי שאני צריכה לרזות....
משהו קטן וטוב #48 (2009)
עמית, השובבינה בשמלת המשבצות, ילדה בב' תשרי בן בכור. פוסטים עתירי מתנות ותמונות עוד יגיעו, אבל בינתיים ראוי לומר מזל טוב ולשמוח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
