קסם שימושי

אתמול בבוקר התעוררתי וגיליתי שהבטרייה של הטלפון שלי מחוסלת כמעט לחלוטין. ביום רגיל זה לא עניין מיוחד, כי אני יכולה לשים את הטלפון לטעינה בחנות והוא עדיין זמין לי, אבל אתמול היה היום האחרון של החופש וגם היום החופשי שלי והבטחתי לנסיכה שנעשה משהו מיוחד. זה דרש רק רגע להבין שאם זה היום החופשי שלי אז לא יקרה כלום אם הטלפון הסלולרי יהיה כבוי. הברקה! אתם יודעים איזה כיף זה יום בלי אף שיחת טלפון ובלי אף SMS? מומלץ לכל אחד.

קצת התלבטנו מה לעשות עם היום הזה שהיה חבל לנו לבזבז. אני רציתי לצאת לחפש הרפתקה, אבל הנסיכה פחות הרפתקנית ממני והיתה זקוקה לתוכנית יותר קונקרטית, אז נסענו לים בחיפה.

כשהתחלנו, לפני שנות דור, לחשוב על מעבר לגליל, ההסתייגות היחידה של המאמן הייתה שהים יהיה רחוק. אותי זה לא ממש הטריד. באופן מפתיע, עם השנים שעוברות, אני מגלה שהים דווקא כן חסר לי. התחושה של הרגליים השוקעות בחול החם, הרעש של הים, הריח שלו... עם זאת, אנחנו ממש לא מגיעים מספיק לים. בכל פעם שאנחנו כן מגיעים אנחנו נזכרים כמה זה כיף וכמה זה לא מסובך ומבטיחים לעצמנו לחזור בקרוב, ואיכשהו זה לא קורה. החיים הם כאלו...

אז צעדנו קצת בים, עם אמא שלי שהצטרפה אלינו, ודי מהר עברנו לבגדי ים כי הנסיכה ממש לא יכלה לחכות עוד לים המובטח. הבריזה הייתה נהדרת, החוף היה ריק באופן מפתיע והיום היה פסטורלי להפליא.

כשהנסיכה השתעשעה בגלים קפץ לי לראש הדף המקסים שגלי הכינה לבת שלה, והחלטתי שכדאי שאצלם את הנסיכה ואגנוב את העיצוב...

חבל רק שבהתלהבות שלי לצלם איבדתי לנסיכה את משקפי השמש החדשים... מזל שנשארו לנו שתיים-שלוש תמונות שמהן נוכל להכין דף אלבום עם הכותרת "הם החזיקו מעמד פחות מחודש..."

אתם חושבים שאם אשלח את התמונה הזו לשרות הלקוחות של הסופרפארם הם יוכלו למצוא לה עוד זוג כזה?

_______________________________

משהו קטן וטוב #55 (2009)

את התמונות עם משקפי השמש מצאתי תוך שנייה, אחרי שאת כל סוף השבוע ביליתי באירגון כל התיקיות במחשב, מתן שמות משמעותיים במקום תאריכים והפרדת אירועים שונים לתיקיות נפרדות. אומרים שלעשות סדר עושה טוב, לא?

מה שבטוח זה שנזכרתי כמה תמונות עדיין מחכות לעיצוב...