שרות מילואים חסר התרחשויות בדרום הארץ ומפגש לילי עם שועל הולידו את סיפור הילדים הראשון. סיפור קטן ונוגע ללב.
הסיפור השני הגיע בעקבות מעברנו לבית החדש, ובו הפציעה דמותו של שמנדריק הגמד, שלא ממש מצליח להגות נכון את שמות הילדים...
הופעת אורח בכיתה ב' של הבוגר, בדמותו של הפרופסור המשוגע, הולידה סיפור נוסף והרפתקאות גינון שכונתיות הולידו עוד סיפור.
אחר כך העט שלו (או יותר נכון - המקלדת, אפילו שאנחנו מדברים על לפני עשר שנים פחות או יותר) יצא להפסקה.
כמה שנים אחר כך כתבתי לפרופסור סיפור נוסף בסדרת שמנדריק, לכבוד הטיול השנתי הראשון שכלל שנת לילה ויש לפחות עוד סיפור אחד שמחכה להיכתב עוד מהטיול שלנו לצרפת, לפני עשר שנים.
לסיפורים האלו יש עדיין פוטנציאל לנבוט ולהפוך לספר ילדים, אבל יכול להיות שקודם יצטרכו להגיע נכדים שיצדיקו כתיבת עוד סיפורים...
עם פרוץ חינגת ה-ISO 9000 הוא כתב מדריך מעשי להטמעת ISO 9000 בעסקים קטנים, מכר מספר עותקים והתכוון להמשיך ולהפיץ אותו בכוחות עצמו אבל די מהר חלון ההזדמנויות הזה נסגר. עד היום יש לנו בבית הררי נייר עם ארבעה חורים שמתאימים בדיוק לקלסרים בהם הוא התכוון לשכן את הספר. לדעתי מסתובבים בעולם עותקים בודדים של הספר ויש סיכוי שהיום כבר יש להם ערך אספני...
מאז זרמו הרבה מים בירקון והרבה מחסניות דיו התמלאו והתרוקנו.
אני עדיין נפעמת מהיכולת שלו (כמו גם של סופרים אחרים) לברוא על הנייר עולם שלם שבא מתוכם. אני לא מצטנעת, אני כותבת היטב וייתכן שאם אכתוב עבורכם סיפור שתספרו לי, אכתוב אותו אפילו יפה יותר ממה שהיה בגרסתכם. אבל אין לי סיפור משלי לספר, רק מציאות. אפילו סיפורי יום ההולדת שכתבתי לילדות שחגגו בחנות היו קומבינציות של קטעי דימיון ודמויות שארגתי מתוך סיפורים שקראתי או שמעתי.
היום הוא נולד.
עולם חדש שהוא ברא, על נייר.
והפעם לא פנטזיה ולא סיפור ילדים, אלא לב לבה של התכליתיות.
coaching ניהולי מהיר.
פלא שאני גאה?
משהו קטן וטוב
הפוסט הזה נכתב על הספה במלון ארט+ בתל אביב.
הוא בהחלט קטן וטוב.
המלצה מפורטת יותר עוד תגיע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
