קסם שימושי

ודרך אגב - עכשיו כשאפשר לעבוד עם הסלייס בלי להחזיק אותו במקום - אני מסכימה שהוא מכשיר חמוד... ולא אכפת יהיה לי אם מישהו ירצה לתת לי אותו מתנה...

חוץ מזה אספנו תיקים וקטלוגים גם בפרימה, אצל קארן פוסטר ובכפתורי בלומנטל, הצצנו לשנייה על טים הולץ אבל היה צפוף מדי מסביבו (וחוץ מהצלם המקצועי, כמובן שכולן היו נשים), ראינו איזה דברים מדליקים הפאנצ'ים של מקג'יל מתכננים עבורינו ולא הספקנו להשתתף במייק'נ'טייק של הירו ארטס כי כבר נגמר להם ולנו היום...\

עזבנו את אולמות התצוגה רק אחרי שבכריזה כבר הודיעו שסוגרים ומרבית האורות כובו מסביבנו, ולא הספקנו עשירית ממה שאני מקווה לראות ולעשות. מה יהיה?

למרות שמבחינתי התערוכה הזו היא הלונה פארק האולטימטיבי, יצאנו בערב לשוטט בדאונטאון דיסני, וגם קניתי לי כתר פצפון לשמח את לבי (במחיר הרבה פחות משמח...). יש משהו באווירה של דיסני (ובמופע הזיקוקים המושקע, 12 דקות מדהימות של אורות ונצנוצים, שרואים גם אם לא נכנסים לפארק) ששובה את לבי.

מה שעוד שבה את לבי זה השיר הזה, שמצאתי הערב על דף הפייסבוק שלי -

a one, a two, a one two three four...

The Fairy threw a party in the C H A,
Craft-critic blogged about it on the very day
The crowed was makin-takin and the die cuts flew
You shouldve seen them crafters swoom and woo
Lets rock, everybody lets rock,
Everybody in the super-show block
Was scrappin' to the fairy's Rock

מה עוד יכולה פייה לבקש?