ואצלנו, מאחר שלא לומדים ביום שישי, חוגגים אותו היום.
הבוקר היו לנו שני מתחפשים בבית, והנה עוד הזדמנות להרגיש שהבוגר כבר לא בבית, להסתפק בעזרה בהתייעצויות טלפוניות מרחוק ולהתגעגע...
הפרופסור מסתובב בשיער ארוך מדי ופרוע כבר שבועות, לטובת התחפושת המתוכננת {לשמחתי, מאחר ששבוע אחרי החג מגיעה ההופעה הגדולה של להקות הריקוד, כבר ביום שני יעלו מספרי הספר על השערות הסוררות}.
התחפושת עברה תהפוכות, אבל לפני כמה שבועות הוא החליט להתחפש לגיבור של Death Note.
נכון שאין לכם מושג על מה אני מדברת?
גם לי לא.
מה שאני יודעת זה שזה גיבור של אנימה, כלומר דמות מצויירת, והוא נראה ככה:
והפרופסור יצא הבוקר מהבית כשהוא נראה ככה:
האמת, מתאים לו המראה המסודר הזה, לא?
הנסיכה הודיעה לי לפני חודש שהיא מתחפשת לילדת אהבה.
איך מתחפשים לילדת אהבה?
לפי ההסבר שלה - לובשים את הגופיה הלבנה עם האפליקציה הורודה ואת החצאית שהגיעה איתה וטרנינג ורוד ושמים סיכה עם לב בשערות.
כלומר, המוטיבים הבולטים הם ורוד ולבבות.
או-קיי, עם זה אפשר לעבוד.
הגופייה הלבנה כבר מזמן קטנה מדי, וגם החצאית,
אז קיבלתי מהגברת אישור לשים אפליקציות לבבות על החצאית שתפרתי לה אצל פרפרים (ושהיא לבשה בדיוק פעם אחת )-:
לגבי הגופייה כבר היה ויכוח, כי דיוות האופנה אמרה שהיא צריכה להתאים לז'קט החום (זה ששירת אותה בשנה שעברה בתור שודדת ים), אבל היא הסכימה ללכת על אפליקציה חומה. רק אחרי שסיימתי לגזור ראינו שבדיוק באמצע הלב יושב לו ינשוף שכל בטנו לבבות... בחיי שזה לא היה בכוונה.
את המראה הלבבי במיוחד משלים זוג נעליים מעוטר ב... לבבות... שמצאנו במגה במבצע המהולל של ארבעה זוגות במאה שקלים:
האסוציאציות שלי על ילדת אהבה הלכו ישר לשנות השישים, אז הצעתי לה גלים בשיער ואתמול היא הלכה לישון עם ארבע צמות רטובות שהביאו לתוצאה הזו:
קשת עם לבבות בשיער, איפור וזר של לבבות:
והרי לכם ילדת האהבה בשלמותה:
ועוד תמונה שאני אוהבת במיוחד:
וכשנפרדתי ממנה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה ושהיא תמיד ילדת האהבה שלי, אז היא ענתה לי - בגלל זה בחרתי את התחפושת הזו, כי היא ממש מתאימה לי...
איך, איך, איך, יצאה לי הפלא הזו?
_____________________
משהו קטן וטוב #6 (2010)
כשהייתי בהריון עם הנסיכה יצא בעברית הספר "שפת סימנים לתינוקות". קראתי אותו וגם סיפרתי לגברים שלי על תוכנו, ותיכננו איך נדבר איתה בשפת סימנים לפני שתדע לדבר ואפילו החלטנו שאנחנו צריכים להוסיף סימן בשביל "ספר" כי זו לא מילה שאפשר להסתדר בלעדיה במשפחה שלנו...
כשהנסיכה נולדה היא היתה כל כך ברורה ובהירה מיומה הראשון, שבכלל לא הזדקקנו לשפת הסימנים והיא נזנחה לחלוטין.
מאז ועד היום היא ילדה ברורה, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה...
כששאלתי אותה איך ואיפה היא רוצה שאצייר לה את הלבבות על הפנים, היא בדקה בשעון, וכשראתה שיש לה מספיק זמן הלכה לצייר לי מה היא רוצה שאעשה:
פלא כבר אמרתי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
