קסם שימושי

כמה נפלא.

גם אמנות, גם נשים וגם קריאה.

אני חושבת שההבעה על הפנים שלי, הנצנוץ בעיניים והעובדה שישר שקעתי לתוכו, הבהירו למאמן שזו הצלחה.

גיל הראבן כתבה לספר הקדמה נהדרת שהכותרת שלה היא "על נשים, ספרים ורעב" והנה קצת מהשורות הראשונות, שתיהנו כמוני:

"אישה קוראת ספר. כארבעים עמודים לפני הסוף מתעורר בה פחד, והפחד הולך וגואה בעודה מתקדמת לאט אל העמוד האחרון. היא איננה חרדה לגורלם של הגיבורים. עוד בפרקים הראשונים השלימה עם המחשבה ששום דבר טוב לא צפוי להם. הפחד אחר, והוא מוכר היטב לכל המכורים לקריאה: האישה חושבת על מה שיקרה לאחר שהרומן יסתיים. הסיפור שלתוכו צללה כובש. כשהיא משווה אותו לאחרים - כל סיפור אחר נראה לה טפל. חיים ללא ספר מצטיירים לה הן כריק והן כתוהו ובוהו. אז איך תחיה מחר ומה תעשה?"

ההקדמה של המחבר, שטפן בולמן, נקראת "נשים קוראות הן מסוכנות"... והיא עדיין מחכה לי. כמובן שאני לא רוצה לגמוע את הספר מהר מדי...

אז כן, יש לי יומולדת, והשמחה רבה.

ניסיתי לצלם אותי ואת הזר, אבל צילומים בראי זה לא משהו.

הבטחתי לדניאלה המקסימה מחנות הפרחים צילום, אז מאוחר יותר אדאג לצילום רציני יותר,

אבל בינתיים - הנה אני והזר, במלוא תפארתנו:

מאחר והערב יש לנו ערב הורים במכינה של הבוגר בתל אביב אנחנו מנצלים את האירוע ונשארים בתל אביב. מנת מכינה, ארוחת ערב ב"חדר האוכל" ובוקר בנחלת בנימין - האין זו חגיגת יומולדת ראויה לשמה?

וכל הברכות שמילאו הבוקר את הפייסבוק היו פינוק!