קסם שימושי

את ערב שבועות העברנו בתיקון ליל שבועות ב"בינה", מנצלים את השנה האחרונה שהבוגר עדיין שם.

הערב היה שונה מזה שהיה בשנה שעברה, שכן הפעם המארגנים היו המכיניסטים בשילוב עם מועדון "פישקה" שהוא מועדון של צעירים דוברי רוסית, הנפגשים במבנה של בינה. אופי הערב היה כולו סביב הנושא של שילובים בין תרבותיים ובין שפתיים.

ההרצאה הראשונה ששמענו היתה הרצאתו של ארי אלון "הכניסיני - קריאה במכתבי אירה יאן לביאליק". המעט שידעתי עד אז על אירה יאן הסתכם בזה שהיתה ציירת ושהיתה מאהבת של ביאליק. מסתבר שזה לא סתם שאנחנו לא יודעים עליה יותר, למרות שהייתה הציירת היהודיה הראשונה, הייתה בין מקימי בצלאל ולא רק שהיתה בין מקימי הגימנסיה העברית בירושלים, אלא שביתה, לנה, היתה התלמידה הראשונה שם... אנחנו לא יודעים עליה יותר כי שומרי זכרו של המשורר הלאומי שלנו פעלו באקטיביות להחבאת זכרה. שעה וחצי היו ממש מעט זמן לסיפור הגדול הזה, בחלקו כי ארי אלון הוא מרצה אסוציאטיבי לגמרי ונודד מנושא לנושא, אבל הוא עשה את זה בכזה להט שזה היה בסדר. בהרצאה שולבו קטעים מהמכתבים של אירה יאן שהוקראו בעברית וברוסית, וגם בלי לדעת רוסית אפשר היה ליהנות מהלהט שהשפה מעבירה. עכשיו נשאר לי רק לחפש את הספרים שנכתבו על אירה יאן וללמוד עוד. בהחלט נשאר טעם של עוד...

במטבח המכינה התקיימה סדנת אומנות "seven faces- art midrash". המארגנים אספו את המודעות מלוחות מודעות ברחבי תל אביב, וזה היה חומר הגלם ליצירה. הרעיון היה להתחיל לקלף את השכבות (המודעות הרי מודבקות זו על זו לאורך זמן) ולנסות לחפש משמעות, שתתחבר לשבע מילים שצויינו מסביב על הקירות. אני לא זוכרת את כל המילים, אבל הן סבבו סביב יהדות וסביב שבועות.

בהתחלה ניסיתי לעבוד סביב הנושא של רות. הדבקתי על הלוח שלי איזו ציטטה בנושא מין שהיתה מודפסת על תחתית לכוס שהוכנה לקראת הערב, ובזמן שחשבתי על הנושא של "מין (סקס) שיוצא ממנו מלך..." בדיוק קילפתי את השכבות ומצאתי ציור של כתר... לצערי, העבודה שהושארה בצד כדי שאמשיך אותה מאוחר יותר שימשה לצורך מיצג של מישהו אחר, אז כשחזרתי לשם החלטתי לשנות פאזה ולנסות לעבוד בלי שום תכנון שהוא.

הפעם גם צילמנו:

המאמן קרא לזה סקראפבוקינג הפוך...

כל החבורה שלנו יצאה לסיור-לימוד בשכונת נווה שאנן, אבל לי היו כוונות להיכנס לשיעור על מגילת רות. כשגיליתי שהשיעור כבר התחיל (ומנומסת שכמוני הרי לא תיכנס באמצע...) מצאתי לי את "קוראות מבראשית" וישבתי לקרוא.

אחר כך, בשתיים וחצי לפנות בוקר יצאנו לסיור בשכונת שפירא, סיור ששולב בשתי הצגות של תלמידי מכינה. היה מאוד מעניין וקצת הזוי להסתובב ככה באמצע הלילה... באיזשהו מקום בדרך ראיתי בית של מישהו שממש מאמין ברבי נחמן מברסלב ואפילו צילמתי:

כשחזרנו בארבע בבוקר, החלטנו שעל ההליכה לים והשחרית המוזיקלית אנחנו מוותרים.

ניסינו לשמור על המסורת ולאכול ארוחת בוקר בבנדיקט, אבל מאחר שהם לא ממש זקוקים ללקוחות הם גם לא עושים מאמץ מינימלי ולא נשארנו (הייתי שמחה לומר שהם הפסידו אותי כלקוחה, אבל כיוון שברור לי שהזה אני סתם אהיה עסוקה ב cutting my nose to spite my face) אני מניחה שבמצב רוח אחר (וכשיעבור מספיק זמן) אנחנו עשויים לחזור לשם.

סיימנו את הערב עם קפה ושרות עצוב ב"קפה לנדוור", אבל כיוון שלקפה היו מטרות בריאותיות (להגיע הביתה בשלום), התמודדנו עם זה.

כשיצאנו מבית הקפה, בכמעט חמש וחצי, ראינו שתיקָנוּ כל הלילה והיום התחיל להאיר. אם היו לנו תלמידים הם היו באים להזכיר לנו שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית... הנה:

הבוגר מוסר שאם התמונה מטושטשת זה כי הוא רועד מקור...

בשבע בבוקר הגענו הביתה.

אתמול היה יום הפוך לגמרי.

אבל זה שווה - כי בזכות זה שאנחנו תיקָנוּ - אתם כולכם קיבלתם את התורה. שוב.

_______________

משהו קטן וטוב #14 (2010)

הערב, סוף סוף, אני בסדנת דומינו אצל חגית. כמה שחיכיתי!