קסם שימושי

חזרתי!

אכן, אני כאן כבר שבוע, ורק לאחר התגובות המופתעות ממי שראו אותי בשבת, אצל נתנאלה (כן, כן, ריבי, אני זוכרת שאיבדתי אותך באמצע...), הבנתי שבכלל לא עידכנתי שאני כאן.

למען האמת אני כאן פיזית, אבל מאחר שיחד איתי הבאתי ג'ט לג רציני (אפשר היה לחשוב שאם אין לי פסיק של מקום במטען, אז הוא יישאר שם, בניכר - לא?), הנוכחות שלי כאן היא מאוד מאוד חלקית...

בשבת העזתי להרגיש אמיצה וגיבורה וקפצתי מעל הפופיק - ארזתי את עצמי ונסעתי לרחובות, למנה של שעות נ' לפני שהיא אורזת את עצמה לחופשה חלומית משל עצמה, וממש טפחתי לעצמי על השכם כשחזרתי הביתה בחצות וטענתי לפרידה חגיגית מהייעפת.

Little did I know...

אתמול בצהריים כל האומץ וההתייהרות של שבת פגעו בי ונפלתי שדודה למיטה, מחוסלת כל כך שאפילו לא קלטתי שהמאורר שהדלקתי בכלל מכוון לכיוון ההפוך. הבנתי את זה רק כשהתעוררתי שטופת זיעה וכאובת ראש מתי שהוא אחרי זה, ותיקנתי את כיוון הרוח. חזרתי לישון. מזל שהילדים שלי גדולים ודי דואגים לעצמם (וגם אחד לשני), כי אחרת קדמן כבר היה צריך להתייצב ולעשות אצלי סדר בבית.

וחוץ מזה - בפעם הבאה שאני רושמת את הנסיכה לקייטנה בחיפה, כדאי שמישהו יזכיר לי איזה פקקי תנועה נוראיים יש בדרך לשם... שעה וחצי של נסיעה אתמול, ושעה ורבע היום בהחלט גרמו לי להרהר בחוכמה של העניין... מצד שני - היא ממש נהנית (הקייטנה השבוע היא במוזיאון היפני, בשבוע הבא במוזיאון חיפה לאמנות. דיווחים עוד יבואו...)

אז אני פה.

אלפי תמונות שדורשות מיון.

אלפי חוויות שדורשות עיבוד (וגם דיווחים בכתב, בלוג ייעודי בתוכנית...)

מאות מיילים שדורשים התייחסות.

תחילת שנת לימודים שכבר ממש לא רחוקה ונדרש להתארגן אליה (ועוד לדאוג לתלבושת אחידה, איכס!)

ראש השנה שגם ממנו לא ניתן להתעלם.

וייעפת, שמן הראוי שתלך לה מהר לחפש בית אחר...