קסם שימושי

שירתתי בצבא קרוב לחמש שנים. בכל פעם שיצאתי לרגילה חטפתי איזה וירוס שהוכיח שוב שחופש זה לא ממש בריא.

מי שקרא את הפוסט שלי אתמול בטח מבין לאן זה מוביל...

אז אכן, אתמול בערב, אחרי שסגרתי את כל הפינות כדי שהיום אוכל להיות לגמרי בחופש, עלה לי החום... סליחה???

כמובן שלא התכוונתי לתת לזה לקלקל לי.

הבעיה היתה שהבוקר, עם כל הלחץ של להוציא את הנסיכה ואת אבא שלה לטיול השנתי, לטגן להם חביתות לסנדוויצ'ים מפנקים ולהסיע אותם לבית הספר, שכחתי לקחת איתי אקמול...

יכול להיות שהייתי צריכה להבין שאלוהים מתערב לי בתוכניות עוד בכרמיאל, כשבדקתי את טופס הלוטו שלי וגיליתי - באופן ממש מפתיע - שלא זכיתי,למרות התוכניות המאוד ברורות שלי...

או אולי באלונים, כשעצרתי להפסקת coffee out coffe in, כשגיליתי שיש שם לפחות 20 אוטובוסים עתירי תלמידים?

או אולי כשיצאתי מאיקאה אחרי פחות משעה, אחרי שעברתי את כל החנות (בלי להשתמש בקיצורי דרך) ולא מצאתי שום דבר שבא לי לקנות חוץ ממה שהייתי צריכה (!that's a first)?

ואולי על הדק בנמל, כשניסתי לצלם וממש לא הצלחתי?

זה היה השלב שבו הבנתי שאני באמת לא מרגישה טוב.

אז שכבתי איזה חצי שעה על הגב, על הדק, ניסיתי להקשיב לקולות השונים של הנמל - הרעש של הציפורים הנוסקות, ואופניים על הדק ומדי פעם הקריאות של ארומה - וקצת נימנמתי.

ואחרי זה ניסיתי לשפר את המצב שלי עם בקבוק גדול של סן פלגרינו ומנה של אוכל נחמה בטאפאס בר: