כבר מזמן אני חושבת שיש כל מיני פנינים חבויות שאני לא מבינה איך אנשים לא מכירים.
מדי פעם אנסה ליייחד פוסט לאחת מהפנינים האהובות עלי.
את היומיים האחרונים ביליתי בכנס ניגונים לראש השנה ויום הכיפורים במדרשה באורנים. אלו היו יומיים מלאי מוזיקה, מחשבות והתכוונות, שמורת טבע של תשרי באמצע תמוז...בפרק שעסק בניגוני זמר עברי הקרינו לנו סרטון וידאו של השיר "אמיליה" מאת אריאל הורוביץ. הפתיע אותי שיש שיר של אריאל הורוביץ שאיני מכירה, ועוד יותר - שיש דיסק שלם שלו שאני לא מכירה...
אז ראשית - אמיליה - זה שיר שהוא כתב בעקבות ההיכרות שלו עם המטפלת הפיליפינית של אביו, ז"ל. היא זו ששרה את השיר בקליפ. סוג של תיקון, כשחושבים על כפרת חטצדק חברתי, על לראות את מהגרי העבודה ולתת להם מקום בינינו.
הפנינה הנסתרת היא כמובן אריאל הורוביץ עצמו. הוא אחד היוצרים האהובים עלי, ויש שירים שלו שאני מוכנה לשמוע בלופ אינסופי, בזכות המילים שיש להן עומק ורעיון, הלחנים המצויינים וההומור שעולה מבין השורות ובקולו הנעים של הורוביץ.
אני לא יודעת אם יש לזה קשר לשולשלת המשפחתית שלו - הסופר והמשורר מרדכי הורוביץ מן הצד האחד, והאחת והיחידה נעמי שמר מן הצד השני - אבל בכל פעם שאני שומעת שירים שלו, אני מתלהבת מהכבוד שהוא רוחש לשפה.
בעקבות המפגש עם השיר "אמיליה" אתמול, ביליתי רגעים מענגים של צפייה (והקשבה) בקליפים של שירים מהדיסק האחרון שלו - אלבום 5. אהבתי במיוחד את "רקפות בין הסלעים" שיר שהוא כתב, הלחין והקליט בתקופת מבצע "עופרת יצוקה" בהופעות מול תושבי הדרום.
המילים רואות מצד אחד את המצב כאן כמו שהוא - לא משהו - ומצד שני יש בהן משהו שמזכיר את "אנשים טובים באמצע הדרך" שכתבה אמא שלו שנים קודם לכן:
בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים
בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים
וכשהיא לפתע צריכה שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה לא תאמין איך הם מופיעים כמו רקפות בין הסלעים
בין הדגלים הכתומים לחולצה הכחולה בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים
וכשהיא לפתע צריכה...
בין מגדלי הפאר למרכז הקליטה בין פועלים זרים לשדות החיטה כמו רקפות בין הסלעים הפנים היפים של הארץ מתחבאים
וכשהיא לפתע צריכה...
אין לי מושג למה הוא לא מוכר יותר, למה הוא לא מושמע יותר, למה סביר שאתם לא מכירים אותו (חוץ מאשר את רנה ויאללה ביי...) אבל אין לי ספק ששווה שתכירו.
___________________
משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלו...
די בושה לרדת מהגובה התרבותי הזה אל המציאות הצרכנית אבל חולצות חמודות בתמנון בעשרים ש"ח (בשבילי) וב-15 ש"ח (בשביל הנסיכה) שוות את זה שתגידו שאני חומרנית... גם את זה שווה שתכירו (-:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
