קסם שימושי

בבית הספר של הנסיכה יש תוכנית העשרה שנקראת "מאמירים". היא הרחבה של תוכנית "אמירים" של משרד החינוך שהיא תוכנית מצטיינים, והייחוד של התוכנית אצלנו בבית הספר הוא שכל הילדים זוכים ללמוד בה, לא רק המצטיינים.

אלו קורסים חצי שנתיים ברובם, בקבוצות קטנות, וברמת העמקה אחרת מזו שמגיעים אליה בשיעורים הרגילים.

בשנים קודמות, כשהתאים לי ללמד, העברתי במסגרת הזו קורסים לעיצוב אלבומים בכיתות ה-ו (ואתם חייבים להודות שבית ספר שלומדים בו עיצוב אלבומים הוא בית ספר שווה במיוחד...)

השנה, כשאני לא מלמדת, אפרת החברה שלי ביקשה שאבוא לבקר בקורסים שלה כ"אמן אורח".

הוותיקים בבלוג יכולים אולי להבין את הקושי שלי לחבר את תפקיד האמן עם עצמי, אבל מאחר שאני משתפרת בנכונות להתייחס לחלק ממה שאני עושה כאמנות (אמנות פלסטית. על אמנות תשומת הלב קל לי יותר לקבל קרדיט) הסכמתי.

במחצית הראשונה עוד הייתי זהירה יותר ונשארתי בתחום הנוחות שלי עם סקראפבוקינג, ומכיוון שנושא הקורס הוא יצירה בהשראת אמנים דיברתי על השראה, העתקה ומה שביניהם והפרוייקט שהבנות עשו (בנות, בנות, הקורסים האלו תמיד מלאים בנות...) היה כרטיס ברכה בהשראת כרטיס שאני עיצבתי.

הפעם תפסתי קצת יותר אומץ, שנבע בין היתר מזה שכשאפרת דיברה איתי בדיוק התפרסם סיפורו של בית הדואר הקטן מורמונט... החלטתי שאני רוצה להכיר לבנות את הנושא של MAIL ART וגם לתת להן הזדמנות לקחת חלק בפרוייקט שכזה.

התייעצתי עם חגית, המנטור שלי לכל מה שהוא ^&)^*(%#@ (חיפשתי מילה מתאימה שתשלב יצירתיות ואמנות דואר ומיקסד מדיה ועין אחרת ובכלל. לא מצאתי...). חגית הזכירה לי שהדור הזה לא ממש מכיר דואר ונתנה לי כמה רעיונות מצויינים.

שבוע לפני מועד המפגש המתוכנן (בסוף הוא נדחה בשבוע, אז זה יצא שבועיים לפני) הבנות קיבלו מכתב קטן במעטפה מעוצבת, עשויה נייר צבעוני מז'ורנל, שנראו ככה (לא צילמתי את המעטפות עם השמות הכפולים, אלו שכללו שם משפחה):

הנוסח של המכתב היה:

שלום,

בעוד שבוע ניפגש לשיחה על אמנות.

את יכולה לנחש על מה נדבר?

גם אם לא - אני יכולה להבטיח לך שיהיה מענין ויצירתי ושתכירי תחום חדש של אמנות.

כן - לא רק נדבר. גם ניצור...

את מוזמנת להביא איתך מהבית מדבקות וניירות מעניינים אותם תוכלי לשלב ביצירה שלך.

איזה כיף שניפגש!

בכוונה לא חתמתי על המכתב, וזה אכן עורר את הסקרנות שלהן (חלק מהן יצאו למחקר אצל בנות הקורס מהמחצית הקודמת...והנסיכה הפרטית שלי שמרה על הסוד בנאמנות).

המפגש עצמו התחיל בסיפור האישי שלי, איך בכלל הגעתי לעשות מה שאני עושה, ואז עברתי לספר להם על MAIL ART. הבאתי דוגמאות של דברים שאני קיבלתי בדואר (כמו העטיפה המהממת שבתוכה חגית שלחה לי ספר) וגם של ספרים שהם מכירות - ספרי פליקס - ושהן לא מכירות - שלישיית הספרים המופלאה של גריפין וסאבין, וגם היומנים שלי שפעם ראשונה אני משוויצה בהם ככה.

אחרי זה סיפרתי להן על סניף הדואר בוורמונט והראיתי להן קמצוץ מהגלויות שהגיעו אליו בינתיים (כשפגשתי אותן, לפני חופש פסח, כבר היו למעלה מאלף גלויות סרוקות), ואז התחלנו לעבוד.

בגלל שבגיל הזה ממש קשה להן ליצור בלי תכנון, ניסיתי לעקוף את זה בזה שהן יצרו על דף גדול, בידיעה שאחר כך נחתוך אותו. לצערי הדפים שהכינו לי היו גדולים מה A4 המתוכנן, אז לא יכולתי לחתוך לארבע גלויות זהות שמהן הן תבחרנה אחת, ונאלצנו לבחור כבר בשלב החיתוך איזה חלק מהדף יהפוך לגלויה, אבל בסך הכל זה זרם יפה ועכשיו יש לי ביד אוסף גלויות שמחר (אני מקווה) יצא בדרך לוורמונט...