קסם שימושי

"כוורת בפארק" היה המופע הגדול הראשון שראיתי, ובחמש עשרה השנים שעברו מאז לא שכחתי אותו.

אבל בתקופה האחרונה, כשניסיתי לשחזר זיכרונות, הסתבר לי ששכחתי רבים מהם.

אני זוכרת שישנו באותו לילה בתל אביב (באחד ממלונות "אטלס" לפני שהם נהיו מלונות בוטיק שמעבר לתקציבנו...) המאמן הגיע ממילואים בדרום ואני מהבית. אין לי מושג איפה היו הילדים באותו זמן ובאחריות מי...

נדמה היה לי שאני זוכרת שהמופע היה קשור לאחת החברות הגדולות, ודרכם הכרטיסים היו זולים יותר או משהו כזה...

הלכתי לחפש ואכן - 

אני כן זוכרת שיצאנו לפני ההדרנים, כדי לא להיתקע בתנועה, ושמענו אותם בהליכה אל האוטו. נדמה לי שסיימנו את הערב בפיצרייה ברחוב הירקון, אבל לא הצלחתי לשחזר את הזיכרון במדוייק...

מה שאני זוכרת באופן ברור וחד זה את תחושת הפליאה וההשתאות, בערך במחצית המופע, כשעמדתי בתוך ים האדם שהיה שם,

החל מילדים ועד סבים, וכולם זזים יחד באותו קצב של המנגינה, ויודעים את כל המילים, ושמחים ביחד.

וכשיצאנו משם אמרתי לאיש שלי שפעם, כשיהיה איחוד נוסף, ניקח את הבנים (הנסיכה עדיין לא נולדה אז) כדי שגם הם יהיו חלק מהתחושה הזו.

קצת אחרי זה (ומדהים כמה מדוייק אני זוכרת את זה למרות הזמן שעבר) בנסיעה מכרמיאל הביתה, לימדנו אותם את "גוליית" ומאז שניהם למדו לאהוב כמונו את כוורת.

ואז הודיעו שכוורת מתאחדת, ולרגע חשבתי שאולי, אבל הכרטיסים לבריכת הסולטן נגמרו כל כך מהר וחסכו לי את ההתלבטות...

וכשהתפרסמו המופעים של אוגוסט ממש רציתי, אבל היה לי ברור שלא הגיוני להוציא 1100 ש"ח על חווייה משפחתית, אפילו כזו שאני ממש רוצה, אז ויתרתי.

והצטערתי.

הרבה פעמים הצטערתי.

השיריונר צחק עלי, שבעולם הצרכנות מוכרת התופעה של BUYERS REMORSE, אבל אני מקרה ברור של NOT-BUYERS REMORSE...

ואז הגיע יום שני השבוע, ובפיד שלי בפייסבוק צצה ההודעה על אחות של חברה שמוכרת ארבעה כרטיסים למופע של יום רביעי. ארבעה? ומי מאיתנו יוותר? התייעצות קצרה עם המאמן שבה הסתבר שכל אחד מאיתנו מוכן לוותר לשני כדי שהילדים שלנו יהיו שם, סגרה את העניין והודעתי לחברה שתשמור לי את הכרטיסים. ואז התברר שלחלומות יש דרך להגשים את עצמם, כי השיריונר כבר ידע על כרטיס חמישי שמחפש בעלים חדשים...

והעיתוי לא היה יכול להיות טוב יותר, כי אמנם יש לנו שני חיילים, אבל אחד מהם בגימלים והשני ברגילה!

וככה הגענו אתמול לפארק.

ואיזה כיף שהיה!

אפילו פגשנו את עמרי ועדי!

ובדרך הביתה שמענו דיסקים מתוך "כוורת בקופסה" מה שהאריך את החווייה וקיצר את הדרך...

_______________

משהו קטן וטוב - כי תמיד יש כאלה....

פעם ראשונה שתליתי על הקיר בבית משהו שיצרתי בעצמי. 

פוסט מפורט בדרך....