קסם שימושי

אני אוהבת החלפות, אבל ממעיטה להירשם אליהן מחשש שלא אגיע להכין ובסוף אצטרך להילחץ ברגע האחרון. אבל אז קורה שלא נרשמתי, ואני מסתכלת בקנאה בכל הדברים הכיפיים שעשו בהחלפה ומתחרטת שלא השתתפתי. זה מה שקרה כשנתנאלה ארגנה swap תותים, ובגלל זה היה ברור לי של-swap הבא אני מצטרפת (גם בגלל שלמילה swap יש כזה טעם של חו"ל...). כשהיא הודיע שהנושא יהיה ליידי באג בכלל היה לי ברור שאני מצטרפת, כי אני ממש אוהבת את החיפושיות החמודיות האלו, ויש לי אפילו חבורה שלמה בשירותי האורחים שלנו.

ההחלפה כוללת משלוח של עבודת יד אחת בנושא, כרטיס ברכה ושלושה פינוקים.

במקור תכננתי ללבד חיפושיות על תיק ג'ינס מוכן, בין היתר מפני שבחיים לא תפרתי שום דבר משמעותי, ושום דבר בכלל במכונת תפירה (כפי שציינתי בפוסט הקודם, סבלתי במשך שנים מפוביית מכונות תפירה). בינתיים, עד שנתנאלה תגמור ללדת את אהבה ולהתאפס בחזרה על החיים, אספתי כמה חיפושיות חמודות שחיכו בסבלנות לתורן.

ואז נתנאלה הודיעה לי שאני מכינה את ההפתעה לפיציקולה (רויטל) שהיא הבלונדינית הכי חמודה שאני מכירה, ובגלל שפיציקולה היא כזו ידידותית לסביבה ומפרגנת, החלטתי שאני מעזה ומנסה לתפור לה תיק.

חיפשתי גזרה בבלוג הקישורים הנפלא של קרן, ומצאתי שם גזרה שעכשיו אני ממש לא מוצאת...

בחרתי את הבד (מסדרה של ארבעה בדי חיפשויות שקניתי מנתנאלה) ואז התחלתי לחשוש שהוא לא יספיק לי, אז הקטנתי את הגזרה ל-80%.

וביום ראשון האחרון התייצבתי אצל אמא שלי לשיעור תפירה. היא פדנטית להפליא וזה ממש עזר כי לי יש נטייה לאילתורים, והגעתי למסקנה שכמו שבבישולים אפשר לאלתר ובעוגות צריך לדייק, אז גם באומנות - יש תחומים שאוהבים אילתורים ובתפירה רצוי לדייק (ואני ממליצה שאף אחד לא יבדוק את יצירת התפירה הראשונה שלי עם פלס, למרות המורה הפדנטית).

אז מה יצא לנו?

התיק הזה:

 ויש לו גם כיס חמוד בפנים, מחולק לשניים:

 אני יכולה להודות, בגאווה רבה, שמרבית התפירה נעשתה במו עצמי, אבל חייבת לתת את הקרדיט על תפרי השוליים המקסימים לאמא שלי, שבלעדיה לא הייתי מגיעה עד הלום...

על אחת מידיות התיק תליתי טבעת ענקית מקושטת בפרחי לבד וחיפושיות:

  





 ואל התיק נילוו כאמור שלל חיפושיות מפנקות - מגנט, פזל, עט וסביבון וגם כמה חיפושיות לבד (אני יודעת שזה יותר משלוש, אבל הן המתינו המון זמן והתרבו בינתיים...):

הכנתי גם כרטיס, עם חיפושית מלובדת, ששכחתי לצלם, ובגלל שפיציקולה צילמה אותו, אז כמו בתמונה של החבילה אפשר לראות ברקע את לוי, החתול השחור וחולה הפרסום שלה:

והכל נכנס לקופסא, נארז יפה:

 ונשלח עם האיש שלי, שלימד הערב בחיפה, להימסר במסירה אישית (ותודה לחתולי, שווידאה שפיציקולה אכן תהיה בבית...)

ואז, כשישבתי באוטו עם ארבעה ילדים שבעים, בדרך ממקדונלדס, קיבלנו טלפון צוהל (על סף היסטרי) מהבלונדינית החביבה עלי, שלא רצתה להרוס את האריזה... אז אחרי שהיא צילמה היא הורידה את הסרט בזהירות (הוא מודבק ככה שאפשר להשחיל אותו החוצה, ותודה למור על הרעיון) קיבלנו שידור חי של פתיחת הקופסא וגילוי האוצרות. היה שווה!

_________________________

משהו קטן וטוב #22

הנסיכה, שעולה בשנה הבאה לכיתה א', מגלה בכוחות עצמה את לוח הכפל, ולראות את תהליכי המחשבה שלה זו הנאה צרופה. עכשיו רק צריך לקוות שבבית ספר לא יצליחו לקלקל לה את זה.