לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

וידוי - אין לי אופי בגרוש


ממש אין לי אופי.
 
כפי שמי שעוקב אחרי הבלוג שלי בוודאי יודע, אני תולעת ספרים.
 
תמיד אני באמצע קריאת ספר אחד לפחות.
 
השבוע, הייתי במהלך הקריאה של:
לב של דיו, מאת קורנליה פונקה, שהפרופסור קיבל כמתנה ליומולדת, אבל מאחר שהוא כבר קורא ספר אחר הוא הניח אותו בצד.
החי על המת, מאת אהרון מגד, שאני קוראת במסגרת חוג חובבי קריאה, אבל עדיין לא התחברתי ממש.
The Well of Lost Plots מאת Jasper Fford, השלישי בסדרת ת'רזדיי נקסט
ו-אחריות חברתית כגישה עסקית, מאת בן כהן ומל וורויק, כי תמיד צריך לקרוא גם ספרות מקצועית...
 
מצחיק, רק עכשיו ראיתי ששניים מתוך ארבעת הספרים הם ספרים על ספרים, שמתאימים במיוחד לחובבי קריאה...
 
אז כאמור, הייתי בתוך ארבעה ספרים, כמעט פיצול אישיות, אבל אז הגיע לי בדואר הספר החדש בסדרת פרסי ג'קסון - פרסי ג'קסון וים המפלצות. על הספר הראשון בסדרה כתבתי בעבר, ובזכות הפוסט שפרסמתי אז קיבלתי את הספר השני במתנה מההוצאה. מה שאומר שלפעמים משתלם לפרסם בלוג...
 
ועכשיו מגיע רגע ההסבר לוידוי - ברגע שהספר הזה הגיע פשוט זנחתי את כל האחרים (וגם את כל הדברים שהייתי צריכה לעשות) ופשוט נשכבתי לקרוא. ולא הפסקתי עד שסיימתי...
 
אז מה יש בספר הזה?
קודם כל פוגשים בו חברים וותיקים. גם את גיבורי הספר הקודם, אבל בעיקר גיבורי מיתולוגיה וחברים מן האודיסאה. חוץ מזה זהו ספר הרפתקאות, המתרחש בקצב מהיר ומלא בכל מיני המצאות מופלאות ויצירתיות (אני הכי אוהבת את האיריס-נט, שיטת התקשרות דרך הקשת הנוצרת ברסס מים). יש כאן המון הומור (ושווה לקרוא כדי לגלות מי המציא את האינטרנט ומי מלווה את הרמס במסעותיו בעולם) ובעיקר כיף. זה ספר שכיף לקרוא. בתור ספרנית בעבר ומי שאוהבת לראות ילדים קוראים גם בהווה, זה ספר שמשמח אותי, כי ברור לי שמי שייקח אותו ליד ייהנה ממנו. אז אם יש לכם ילדים (ג' ומעלה, אני חושבת) או שאתם עוד קצת ילדים בנפשכם - פרסי ג'קסון יהיה חברה טובה עבורכם.
 
פרסי ג'קסון וים המפלצות (פרסי ג'קסון והאולימפיים 2), ריק ריירדן, תרגום: יעל אכמון, הוצאת גרף.
 
_________________________________
שרוני והמשפחה הגיעו היום לחנות ובילינו יום נחמד להפליא. איזה כיף שיש ימים כאלו.
ואיזה כיף בשבילכם שההנחות נמשכות. והפעם - המפיות ומדבקות הקיר במבצע. למה שלא תזמינו?
נכתב על ידי קסם שימושי , 26/12/2008 19:15   בקטגוריות אני, המלצות, ספרים שאהבתי, מיתולוגיה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרסי ג'קסון וגנב הברק


הפוסט הזה נכתב מחדש אחרי שנמחק כולו. מקווה שיהיה לא פחות טוב מהניסוח המקורי.

 

איזה ספר מדליק!

 

אבל רגע, בואו נתחיל מוידוי. אני (כמו שטרחו הפרופסור והמתבגר להבהיר לי לפני כמה שנים) אינפנטילית. מבחינת ההעדפות התרבותיות שלי לא ממש התבגרתי. אני אוהבת סרטי ילדים (עדיף של וולט דיסני, ספרי ילדים ובתקופה בה הלכתי לתיאטרון, גם הצגות ילדים.

 

לפיכך, אם תינתן לי הבחירה בין פרסי ג'קסון לבין אשת חיל של ליהיא לפיד (בחירה שניתנה לי בערב החג, כשקניתי לי את שניהם) אין ספק באיזה מהשניים אבחר... אז כמובן שפרסי ניצח.

 

פרסי ג'קסון הוא ילד אמריקאי, תלמיד כיתה ו', שהצרות קצת רודפות אחריו ותמיד "קורים" לו דברים, ואז הוא מגלה יום אחד שהדברים האלו קורים לו עם סיבה, כי הוא לא ילד רגיל (ומי שאומר בנקודה זו "הארי פוטר" צודק וטועה גם יחד). אז בלי לזרוק לכאן ספויילרים (זה כתוב על כריכת הספר) אפשר לספר לכם שפרסי ג'קסון הוא בנו של אל (ומסתבר שאינו היחד שמסתובב בינינו) וזו גם הסיבה לצרות שרודפות אחריו. ההבדל העיקרי בין פרסי לבין הארי הוא בכך שבעוד הארי נטוע בעולם של קסם, פרסי נטוע בעולם שלא פחות קרוב ללבי – המיתולוגיה היוונית. וכמו הארי, פרסי מוצא לו חברים ומורים שעוזרים לו (קצת) למצוא את דרכו, עובר הרפתקאות וחוויות, מתבגר והופך למה שנועד להיות – גיבור. ההבדל הוא שהספר הרבה יותר משעשע וקליל וכיפי מספרי הארי פוטר (וככזה ייתכן שיהיו מבוגרים שפחות יתחברו אליו, אבל אני כאמור אינפנטילית...)

 

התרגום של יעל אכמון זורם ומהנה ועיני המגיהה שלי מצאו רק שגיאת דפוס אחת (אבל יש לציין שזה היה ממש בתחילת הקריאה, וברגע שנכנסתי פנימה כבר הייתי כל כך שקועה שבטח הייתי מפספסת את השגיאות גם אם היו כאלו...)

 

כספרנית לשעבר, תמיד שנאתי ספרי "מטעם", כאלו שבהם הסיפור הוא רק תירוץ כדי להעביר איזשהו מסר או לקח או ידע. מצד שני, ברור שאם הסיפור עצמו טוב, הוא מביא איתו לקחים, מסרים ומידע. ריק ריירדן, הסופר, אוהב את המיתולוגיה היוונית, אין ספק, וכך הוא שוזר אותה בספר בצורה שתגרום גם לקוראיו ללמוד הרבה תוך כדי הקריאה ועדיין לאהוב אותה. איזה יופי! {ורק הערת ביניים – יונה טפר עשתה משהו דומה ב"סוס השמיים של סער" – שווה לחפש את הספר לטובת הקוראים הצעירים שלכם.} אה, ויש לו גם בלוג ששווה ביקור ושאפילו יש בו תמונה מדליקה משבוע הספר בתל אביב (כבוד!)

 

ועוד משהו – הפרופסור (שכנראה יסיים את הספר הערב, אחרי ששחררתי אותו לידיו אמש) מוסר שהספר הזה מוכיח את כוחה של כריכה טובה ומפתה – הוא רצה לקרוא אותו ברגע שראה את הכריכה , עוד לפני שקרא את התקציר. צודק. תראו איזה יופי של כריכה:

 

 

פרסי ג'קסון וגנב הברק, ריק ריירדן, תרגום יעל אכמון, הוצאת גרף, 2008

 

___________________

משהו קטן וטוב #20

שנים הרגתי צמחים. סוף סוף אני מצליחה גם לגדל, פסיפלורות:

 

 

 

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 10/6/2008 18:43   בקטגוריות מיתולוגיה, המתבגר, ספרים שאהבתי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)