קסם שימושי

כמו שכתבתי בשולי הפוסט הקודם שלי, זה שלא קראתם כי לא קיבלתם עידכון, ביקרתי השבוע באיקאה. באופן צפוי, מתוך 300 ש"ח שהוצאתי, רק 10% בערך היו על מה שבאמת התכוונתי לקנות...

בין היתר קניתי שם שמיכת פליז בצבע תכלת. קניתי אותה כי ממש לפני שבוע שמרתי בתיקיית השראה שלי את התמונה הזו, שעלתה באחד הבלוגים שאני קוראת (הייתי בטוחה שזה היה אצל מיכליקה, אבל עכשיו אני לא רואה שם את התמונה אז כנראה שטעיתי...)

זיהוי של מקור התמונה יתקבל בברכה...

בכל אופן, כשראיתי את שמיכת הפליז היה לי ברור שהיא תתאים יותר מהכל להפוך לסדרת צעיפים... האמת שבתור שמיכה היא לא משהו, די דקה, אבל הצבע שלה מקסים והמחיר עוד יותר - 15 ש"ח.

אז כשהגעתי הביתה התלהבתי והתחלתי לחתוך את השמיכה ובדים תואמים. האמת היא שתיקיית ההשראה נמצאת במחשב שבחנות, אז עשיתי את זה לפי הזיכרון, אבל זו לא ממש חוכמה, זה פרוייקט די פשוט.

בינתיים תפרתי שניים מהצעיפים, ויש לי עוד שניים חתוכים ועוד הזמנות לשניים נוספים.

זה הצעיף של הנסיכה, שכבר הלכה איתו לבית הספר ביום חמישי, למרות שהיה יום חם להפליא:

וזה הצעיף של היפה, שתקבל אותו הערב:

מסקנות מהפרוייקט:

* אפילו שיש לי גלגלת בדים חדשה וכיפית, לא רצוי לנסות לחתוך בבת אחת ארבע שכבות של פליז

* מומלץ לזכור שלא מגהצים פליז, ואפילו אחרי שנייה אחת כבר יש מגהץ דביק

*לפיכך, ומאחר שהאפליקציות גוהצו לפליז דרך שכבת בד אחרת, הן לא ממש מחזיקות במקום ודורשות חיזוק בתפירה

* כשמשוויצים - משלמים. לפיכך בכל פעם שאני מראה איזה יופי של צעיף עשיתי, אני מוצאת את עצמי עם עוד צעיף מתוכנן... אבל זו לא תלונה. אני ממש נהנית מהם.

-

משהו קטן וטוב #59 (2009)

אתמול היה אצלנו ביישוב "חג המעלות". זה אירוע שמאורגן על ידי הנוער, בהשתתפות הנוער ובעיקר עבור הנוער. כל שנה מחדש נוגע לי ללב לראות את הרצינות שלהם, את האכפתיות ובעיקר את שמחת העשייה.

ועוד משהו קטן - תחזרו לרשימה הקודמת. יש שם המלצה קטנה וטובה שלא כדאי לפספס...

כמו שכתבתי כאן לפני כמה ימים, עמית, שהיא בכורת האחייניות שלי מהצד של המאמן, ילדה ביום ראשון בן. בהיותה הראשונה בדור שלה בכל המשפחה שלנו שהופכת לאמא, הרי שזה בן בכור, נכד בכור ואפילו נין בכור מכל הכיוונים. הרבה מטען על כתפיים פצפונות...

רגע לפני שהחופש הגדול נגמר, לקחתי את הנסיכה והתגלגלנו לרחובות כדי לבקר את אהבה (בעיקר) ואת נתנאלה (גם). למי שפספס – הביקור הזה גם תועד בתמונות בבלוג של נתנאלה. באותו ביקור, כששוטטתי בחנות ההולכת ומתגבשת ראיתי חוברת מקסימה בשם קליידוסקופ (של Melanie Hurlston) והתאהבתי בצבעוניות של הדוגמאות בה.

החלטתי שלתינוק (או לתינוקת, ההורים בחרו לא לדעת מראש) העתיד להיוולד אני אכין שמיכה משובצת כמו זו שמוצגת בתחילת החוברת. באותו שלב אפילו לא שמתי ממש לב לזה שהאפליקציה על השמיכה היא של דבורים...

עכשיו צריך לציין כמה נקודות חשובות:

• אני לא מסוגלת לשרטט קו ישר. זה פשוט לא בגנים שלי. מכאן נובע שאני גם לא מסוגלת לגזור קו ישר (אפילו אם זה בד משובץ...).
• באופן תיאורטי יש לי גלגלת לחיתוך בדים. באופן מעשי היא עדיין ברחובות.
• השמיכה הזו כרוכה בהמון המון קווים ישרים. המון חלקים גזורים. המון חתיכות שבאופן תיאורטי אמורות לעשות היישר לימין ולהיראות כמו במסדר. לא אצלי...

בחרתי את הבדים (כאמור, זו הייתה להיות שמיכה שתתאים לבן או לבת) ואיכשהו לא הגעתי להתחיל. ואז הגיע שבוע 40 ו-40+ ו-40++ והחלטתי שהתינוק מחכה שהשמיכה תהיה מוכנה...

אז ביום שבת, למחרת ערב ראש השנה, התחלתי לתפור בעשר בבוקר וסיימתי (או הפסקתי) בעשר בלילה, כשהמחט היחידה של מכונת התפירה לא עמדה במשימה ונשברה...

כנראה שזה עבד כי ביום ראשון הוא נולד. שלושה קילו שש מאות של מתיקות גדולה, מה שאני יודעת כי אתמול נסעתי לתל אביב לחזות בזיו פניו וגם לתת את המתנה.

אז הנה היא, יצירת המופת שלי:

האתגר החודשי של mixim עוסק בשילוב של בד ונייר. די שברתי את הראש בעניין הזה, אבל בסופו של דבר ערכת הכביסה של מור נתנה לי את ההשראה.

החלטתי להכין מוצר בד שמכיל בתוכו שלל סוגים של נייר - ערכת מכתבייה.

לגבי הנמענת של התוצר לא היו כל התלבטויות - ספיר המקסימה, שבנוסף לכל מעלותיה עזרה לי בחנות במשך השנה החולפת מתגייסת בעוד 10 ימים לקורס טיס. מאחר ששני הוריה הבריאים עומדים בפני רצוני לאמץ אותה, נותר לי רק להכין לה את המתנה הכי הכי שהיא תקבל לכבוד הגיוס...

עכשיו, שיהיה ברור - אומנם תפרתי בעבר תיק ושני כובעים - אבל זה היה עם אמא צמודה, שהשחילה חוטים, תפרה את הקטעים הקשים ועזרה לי לפענח את ההוראות הלא ברורות. זה בעצם הפרוייקט הראשון שתפרתי לגמרי בכוחות עצמי, וגם בלי שום הוראות, מהראש, עם אילתורים תוך כדי עבודה.

אז ככה זה נראה מבחוץ, עם מעטפה שנועדה להכנסת הברכה:

וכשפותחים פתיחה ראשונה רואים את זה:

מקום לכלי כתיבה וכמובן גם דבק.

 וכיס הפתעה שייפתח בהמשך...

ובפתיחה השנייה מתחיל להתגלות מרכז המכתבייה:

שני כיסים - לכרטיסי ברכה ריקים שממתינים לעיצוב ולמעטפות מקושטות:

והכיס האמצעי, שבו יש בלוק כתיבה. בגלל שהיא תהיה חיילת עסוקה עם מעט זמן לקישוטים ועיטורים, כל דפי הבלוק מקושטים בחותמות:

ועכשיו הזמן לגלות מה נמצא  בכיס ההפתעה...

פותחים את הסרט ואז מתגלים:

כיסים שקופים, שנלקחו מאלבום תמונות קטן (כזה שמחלקים בחנויות צילום).

ובתוך הכיסים:

דפי דוגמא וקפסת הפתעות שטוחה וחמודה. מדבקות מתגרדות וקישוטי סול דביקים.

ובתוך הקופסא החמודה הזו: מסתתרות המון סיכות מתפצלות:

וזהו. כמעט.

נשאר לסגור הכל חזרה ולהפוך את המכתבייה ואז רואים את זה:

הגלוייה וכל התוויות על הכיסים מודפים על בד להדפסה שקניתי מנתנאלה. הבדים הצהובים שמהם תפרתי הם שאריות מבדים שמהם תפרה אמא שלי, לפני 26 שנים, שמלות לי ולאחיות שלי...

אז תודה למקסימות על הדירבון, והמון המון בהצלחה לספיר הנפלאה!

_____________________

משהו קטן וטוב #65

הגיע אלי היום בדואר ספר האתגרים של אלסי. איזה כיף!

וגם - החל מחצות - כל המדבקות באתר במבצע למשך 24 שעות. תבדקו את זה.