לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קסם שימושי


בעלת בלוג זה איננה עוד. לפרטים www.kesem-art.com

כינוי:  קסם שימושי

בת: 60

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"יש לה עין לצילום"


הכותרת הזו היא ציטוט מדוייק מפיה של הנסיכה, אחרי שעתיים וחצי במחיצתה של דנדושה האלופה.

 

וההמשך היה: "היא יודעת בדיוק מה חסר לצילום, ומה צריך להוסיף לו כדי שיהיה מושלם"

 

אכן כן.

בדיוק.

 

אז החלטתי שהגיע הזמן לצילומי תדמית משובחים, וכמובן שהבחירה הראשונה (היחידה בעצם) היתה בדנה. לשמחתי, למרות התינוקת שבבית ואחותה המתוקה, המרחק לא הרתיע והדיונים עברו לפסים מעשיים.

 

מטעמי נוחות החלטנו על צילומים בשבת, וכיוון שדברים שצריכים לקרות דינם להסתדר, דנה הציעה בדיוק את השבת היחידה בנובמבר שבה לא תוכננו שום סדנאות.

 

כשהתלבטתי אם לסגור סופית, כי המון דברים (כולל הדוגמנים) לא היו סגורים, המאמן אמר שאין שאלה - תסגרי, ואז הכל יסתדר.

 

אז סיכמנו על צילומים.

תוך שבוע.

 

ושלחתי לדנה צילומים של החנות כדי שתבין במה דברים אמורים.

 

עכשיו, מי שהיה בחנות יודע שיש כאן עומס היסטרי של דברים, שגם אם פזורים בטוב טעם, עדיין יוצרים בלגן בעיניים. ובלגן לא מצטלם טוב...

 

אז התחלנו מקצה שיפורים מהיר.

 

השולחנות שלי הם אומנם יצירת אומנות צבעונית, אבל לנוכח האיום שאני אצטרך לפרוש עליהם מפה, החלטתי להעדיף את אופציית הצביעה. מזל שאני מגדלת כזה בוגר ידידותי (שגם התלהב מההזדמנות לקנות מלטשת חדשה) שהתגייס למשימה:





*רק קוראות הבלוג יבינו* הבוגר צלצל מהום סנטר ושאל איזה תכלת אני רוצה. והתשובה - תכלת שהולך טוב עם בורדו. הוא שאל מה יש לי שהוא בורדו, אז הסברתי לו שאין, אני פשוט יודעת שהתכלת שאני רוצה הולך טוב עם בורדו. אז הוא לקח כרטיס צבע של בורדו, והגיע בדיוק עם התכלת הנכון...

 

הזזנו רהיטים, מילאנו צנצנות בעטים צבעוניים ומיינו כפתורים לפי צבעים (והרבה תודות מגיעות לאמא שלי ולנסיכה על מלאכת המיון). את התוצאות (ואת ריבועי הנייר הצבעוניים שנבחרו לעטר את הקירות) אפשר יהיה לראות בצילומים...

 

תיכננו לו"ז לצילומים וגייסנו דוגמנים, ובעיקר החזקנו אצבעות שהדוגמניות שהן גם חברות שלי תמצאנה סידור לילדים...

 

דנה הציעה שנצלם גם בפינת הקפה, אז רצתי לשכנים (אומנויות דרום אמריקה) כדי לקנות ספלים, וצילצלתי לגילי המקסימה כדי לומר לה שנצטרך עוגיות יפות. לא רק שהיא הביאה עוגיות מקסימות, וצלחת שבתוכה נוכל להציג אותן, היא הביאה לנו גם חטיפי אנרגיה טעימים להפליא כדי שלא נגווע ברעב...



ביום שישי נזכרתי שגם כדאי לכבס את הכיסויים של הכורסאות, ובזמן שאמא שלי ואני הלכנו לקבלת השבת הקהילתית המאמן נסע להלביש אותם חזרה על הכורסאות, בעודם לחים, והשאיר להם מאוורר דולק כחברה, כדי שיתייבשו עד הבוקר...

 

ובערב, רגע לפני שיצאנו לאכול, עוד תפרתי מהר ציפיות לכריות קטנות מאיקאה (מזל שזה משהו שסתם שוכב לי בארון):



וזהו.

היינו מוכנים, פחות או יותר.

 

התייצבנו בחנות בשש וחצי בבוקר (אני פיתחתי בלילה חרדות שהדוגמניות שלי לא תתייצבנה בשמונה בבוקר, אז לא ממש ישנתי) ודנה הגיעה כמה דקות אחרינו, ואז נכנסנו לעוד שעה של אירגונים והזזות, כדי ולוודא שהכל יהיה מושלם ("יש לה עין לצילום", כאמור...)

 

ואז התחילו הצילומים.

 

באיזשהו שלב דנה הזכירה לי שכדאי שאצלם קצת מאחורי הקלעים, ובאמת יצאו תמונות נחמדות.

 

בחרתי לכם קצת שמעבירות אווירה, ובעיקר מראות לכם איזו עבודה פיזית קשה זה לצלם, ולכמה תנוחות מוזרות דנה מצליחה להגיע (מעל השולחן, מתחת לשולחן, בישיבה, בכריעה, שפופה יותר ופחות, וכשהיא שכבה לגמרי על הרצפה אני הייתי בצד המצטלם, אז התמונה הזו פוספסה לצערי...):

 

 

אחרי שדנה נסעה התמוטטתי למיטה.

 

רק אחרי שהתעוררתי הפנמתי עד כמה לא מובן מאליו זה.

שהחברות שלי התגייסו להצטלם.

שכל המשפחה שלי התגייסה לכל הטירוף שבהתארגנות.

שדנה באה לצלם בשבת.

שהצלחנו להרים בעצמנו את כל השיפוצים, תזוזות, צביעה, תפירה והתארגנות.

שהכל הסתדר ככה.

 

והרגשתי מבורכת.

 

 

נכתב על ידי קסם שימושי , 15/11/2010 22:06   בקטגוריות דנה ישראלי, צילומי תדמית, עוגילי, דיווחי חנות, המלצות, הפקות מופרעות, השקעה, ימים מיוחדים, מצלמה, עסקים, פירגון, צילומים  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על חינוך כלכלי


פוסט הגיגי משהו, וגם משוחזר, אחרי שהגירסה המקורית נמחקה בזעם האקספלורר...

 

לפני יומיים המשכוכי עשה בשבילי שליחויות [האין זה אירוני שלפני שהוא קיבל את הרישיון הייתי היסטרית מזה שהוא עתיד לנהוג, ומאז שמותר לו לנהוג לבד אני מסנג'רת אותו להפליא?] וכשחזר ביקשתי את תו החנייה. הוא הסתכל עלי במבט קצת עקום וענה לי שאלו בסך הכל שלושה שקלים. אתם יודעים איך זה שאתם אומרים משהו ופתאום מישהו אחר מהדהד לכם בראש? זה מה שקרה לי. עניתי לו "מתחילים לרשום הוצאות מהשקל הראשון" ותוך כדי זה שדיברתי יכולתי לשמוע את אביטל אומרת "מתחילים לחסוך מהשקל הראשון".

 

אביטל היא די שכנה שלי. הבנים שלנו רוקדים באותה להקה וכבר שנים שאני יודעת מי היא, אבל רק בשנה האחרונה, דרך החברות המשותפת שלנו במעגל משגב של קישורי אמהות למדתי להכיר אותה באמת. בניגוד אלי אביטל לא עושה קסמים, אבל בהרבה עבודה קשה (ועם דמעות, כמו שהיא אומרת) היא עוזרת לאנשים לסובב את החיים שלהם. אביטל היא מאמנת משפחות לאיזון כלכלי וחברתי בבית.

 

בתקופה האחרונה אביטל מסתובבת הרבה במחשבות שלי, לצד הרהורים על חינוך כלכלי, או ליתר דיוק על חסרונו של חינוך כלכלי. בילדות שלי היו הרבה שנים של אין הרבה, אבל יש מה שצריך, וכשכבר היה, אבא שלי שמח להיות נדיב ולשמח אותנו. חסכו בשבילנו חסכונות "דן חסכן" כאלו, אבל לא ממש נתנו לנו כלים כלכליים אמיתיים לחיים (ולא, אמא, זו לא תלונה, רק ציון עובדה...) וככה יצאנו לחיים בלי להבין מהן המשמעויות האמיתיות של משכנתא, ריבית דריבית או תוכניות פנסיה.

 

מערכת החינוך מקבלת על עצמה כל מיני תפקידים שאינם קשורים באופן ישיר לחומר האקדמי. יש שיעורי זהירות בדרכים, שיעורי חינוך מיני ושיעורי עזרה ראשונה, אבל אין חינוך כלכלי. אל תבינו אותי לא נכון. אני חושבת שהמחנך הראשון במעלה של כל ילד הוא הבית, אבל אני חוששת שבמצב שלרובנו יש הורים מסוג ה"אבא העני", יש מקום לכך שבית הספר ייתן לפחות איזשהם כלים בסיסיים מארגז הכלים של "האבא העשיר", כדי לשפר את סיכויי ההתחלה של כולם.

 

יש דברים שאפשר ללמוד עם הזמן, אבל אין ספק שעדיף ללמוד אותם כשצעירים. אנחנו שיחקנו ב CASHFLOW בפעם הראשונה כשהיינו בני 40+, המשכוכי שיחק בזה בגיל 16. למי מאיתנו אתם חושבים שזה יעזור יותר? כששוחחנו לאחרונה על מישהו שירש דירה, אמרתי לו שאני הייתי מוכרת את הדירה ולא נכנסת לכאב ראש של השכרה וטיפול ברכוש, והוא אמר לי - "אבל ככה את מוותרת על נכס מניב!" צודק. אולי הוא יהיה העשיר הראשון בתולדות המשפחה...

 

אז עם הזמן אפשר להבין שהמשכנתא שלקחנו לא ניתנה לנו בתנאים אידאליים ולמחזר אותה, אפשר לפנות לחברות הסלולרי והטלוויזיה בכבלים, לאיים בהתנתקות ולקבל מייד תנאים משופרים בהרבה, אפשר לבחון את כל ההוצאות שלנו ולצמצם את הפחות חיוניות או הפחות הגיוניות. למרבה המזל לא כולנו צריכים את זה, אבל מי שצריך את זה יודע שזה תהליך לא קל.

 

אז זה המקום לחזור לאביטל שיודעת איך עושים את זה. אם אתם מרגישים שהתגלגלתם לתוך סחרחרת של חוסר אונים כלכלי, תבדקו, אולי היא האור בקצה המנהרה שלכם...

 

_________________________

משהו קטן וטוב

הנסיכה חגגה היום יום הולדת 7. גם יפעת המקסימה (חגגה יום הולדת, כנראה שלא 7). מזל טוב ענקי לשתיהן!

ומחר - יום ההולדת של המאמן - הגרלת הבלוגולדה. תחזרו לבדוק.

נכתב על ידי קסם שימושי , 31/12/2008 21:39   בקטגוריות אימון, חינוך כלכלי, בלוגולדה, המשכוכי, הנסיכה, חברות, מעגל עסקי, עסקים, פירגון  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על קשרים וכישורים


כפי שכתבתי בעבר, אני חברה פעילה במעגלים העסקיים של קישורי אמהות. הארגון, שקם בעצם כמסגרת חברתית לאמהות, הרחיב לפני מספר שנים את שורותיו ופתח גם קבוצות רישות עסקי. הייחוד של הקבוצות של קישורי אמהות הוא בהתאמה להם לנשים, ובעיקר לאמהות. אין שום סיכוי שאני אוכל לעמוד בפגישה שבועית, ועוד בשבע וחצי בבוקר (BNI), אבל פעם בחודש, בערב, זו אופרה אחרת לגמרי. כל כך אחרת, למעשה, שלפחות פעם בחודש אני מקדישה לזה ערב נוסף ונוסעת להתארח במעגל אחר...

 

אני אוהבת את המסגרת של המעגלים העסקיים גם משום שהיא נותנת לי קבוצת תמיכה ומסגרת תומכת לשווק ולדייק את עצמי, וגם משום שהיא מפגישה אותי עם נשים יזמיות, שכל אחת מהן היא עולם ומלואו.

 

אחת מהנשים האלו היא נורית, הבעלים של טופיל'ה. נורית יוצרת יופי מממתקים. איזה יופי! והשבוע, לכבוד פתיחת חנות הבית שלה, היא אירחה בביתה שפע סדנאות מתוקות.

 

הנסיכה ואני נסענו היום, למרות מזג האוויר הסוער, להשתתף בסדנת "בית מתוק" וכל-כך נהנינו, כפי שתוכלו לראות מהתמונות.

תוך כדי העבודה הנסיכה תהתה מה בעצם עושים עם כל המתוק הזה, והחליטה שהיא בונה בתים אכילים לנמלים. בגלל זה בבית השני שהיא בנתה יש מפתח דלת רחב - כדי ששלוש נמלים תוכלנה להיכנס לבית בבת אחת... זה הזכיר לי סיפור שכתבתי פעם על התרחשות מצחיקה עם הבנים. עכשיו אני צריכה ללכת לחפש אותו.

 

אבל לפני התמונות, עוד שתי מילים על נורית. 15 ילדים, המון קוביות סוכר, רויאל אייסינג, ביסקויטים וסוכריות, שקט נפשי שבו מועבר גם ידע (בכלל לא ידעתי איך מונעים סלמונלה כשעושים רויאל אייסינג, ותמיד עשיתי אותו עם צביטה קטנה בלב), וחגיגה ענקית של צבעים ומתיקות ובעיקר - החיוך. איזה חיוך! וחוץ מזה חנות הסטודיו המתוקה, תרתי משמע, עם זרי הממתקים הכי יפים שראיתי ועוד כל מיני מארזי מתנה יפיפיים. מסוג המקומות שישר גורמים לי לחפש מישהו שצריך לקנות לו מתנה... אחרי התמונות תגלו איך גם אתם יכולים לראות את כל היופי הזה....

 

והתמונות - הנסיכה עובדת (היו שם כאמור עוד המון נהנים אחרים, אבל אני כמובן נמנעת מלהעלות את התמונות שלהם):


הידיים המופלאות של נורית (אני מתה על צילומי ידיים עובדות):


הנסיכה ובתי הנמלים שלה. בסוף היה עוד זמן אז נוספו גם עץ, ספסל לבבות על המרפסת ושבילים (בתמונה השנייה):

וכמו אמרתי, גם לכם יש הזדמנות להכיר את נורית ואת הסטודיו המקסים שלה. הנה כל הפרטים של הפנינג הפתיחה ביום שישי - תיהנו:


 

_____________________________________


התכוונתי להזכיר לכם את ההנחה על ערכות המדע והיצירה, אבל אז, כשהתכוונתי לקרוא לנסיכה סיפור לילה טוב היא קראה לי במקום. היא קוראת! זה פשוט מדהים!
נכתב על ידי קסם שימושי , 24/12/2008 21:55   בקטגוריות המלצות, חברות, הנסיכה, חוויות, יצירה עם ילדים, מעגל עסקי, נשים, עסקים, פירגון  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסם שימושי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסם שימושי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)