קסם שימושי

פוסט הגיגי משהו, וגם משוחזר, אחרי שהגירסה המקורית נמחקה בזעם האקספלורר...

לפני יומיים המשכוכי עשה בשבילי שליחויות [האין זה אירוני שלפני שהוא קיבל את הרישיון הייתי היסטרית מזה שהוא עתיד לנהוג, ומאז שמותר לו לנהוג לבד אני מסנג'רת אותו להפליא?] וכשחזר ביקשתי את תו החנייה. הוא הסתכל עלי במבט קצת עקום וענה לי שאלו בסך הכל שלושה שקלים. אתם יודעים איך זה שאתם אומרים משהו ופתאום מישהו אחר מהדהד לכם בראש? זה מה שקרה לי. עניתי לו "מתחילים לרשום הוצאות מהשקל הראשון" ותוך כדי זה שדיברתי יכולתי לשמוע את אביטל אומרת "מתחילים לחסוך מהשקל הראשון".

אביטל היא די שכנה שלי. הבנים שלנו רוקדים באותה להקה וכבר שנים שאני יודעת מי היא, אבל רק בשנה האחרונה, דרך החברות המשותפת שלנו במעגל משגב של קישורי אמהות למדתי להכיר אותה באמת. בניגוד אלי אביטל לא עושה קסמים, אבל בהרבה עבודה קשה (ועם דמעות, כמו שהיא אומרת) היא עוזרת לאנשים לסובב את החיים שלהם. אביטל היא מאמנת משפחות לאיזון כלכלי וחברתי בבית.

בתקופה האחרונה אביטל מסתובבת הרבה במחשבות שלי, לצד הרהורים על חינוך כלכלי, או ליתר דיוק על חסרונו של חינוך כלכלי. בילדות שלי היו הרבה שנים של אין הרבה, אבל יש מה שצריך, וכשכבר היה, אבא שלי שמח להיות נדיב ולשמח אותנו. חסכו בשבילנו חסכונות "דן חסכן" כאלו, אבל לא ממש נתנו לנו כלים כלכליים אמיתיים לחיים (ולא, אמא, זו לא תלונה, רק ציון עובדה...) וככה יצאנו לחיים בלי להבין מהן המשמעויות האמיתיות של משכנתא, ריבית דריבית או תוכניות פנסיה.

מערכת החינוך מקבלת על עצמה כל מיני תפקידים שאינם קשורים באופן ישיר לחומר האקדמי. יש שיעורי זהירות בדרכים, שיעורי חינוך מיני ושיעורי עזרה ראשונה, אבל אין חינוך כלכלי. אל תבינו אותי לא נכון. אני חושבת שהמחנך הראשון במעלה של כל ילד הוא הבית, אבל אני חוששת שבמצב שלרובנו יש הורים מסוג ה"אבא העני", יש מקום לכך שבית הספר ייתן לפחות איזשהם כלים בסיסיים מארגז הכלים של "האבא העשיר", כדי לשפר את סיכויי ההתחלה של כולם.

יש דברים שאפשר ללמוד עם הזמן, אבל אין ספק שעדיף ללמוד אותם כשצעירים. אנחנו שיחקנו ב CASHFLOW בפעם הראשונה כשהיינו בני 40+, המשכוכי שיחק בזה בגיל 16. למי מאיתנו אתם חושבים שזה יעזור יותר? כששוחחנו לאחרונה על מישהו שירש דירה, אמרתי לו שאני הייתי מוכרת את הדירה ולא נכנסת לכאב ראש של השכרה וטיפול ברכוש, והוא אמר לי - "אבל ככה את מוותרת על נכס מניב!" צודק. אולי הוא יהיה העשיר הראשון בתולדות המשפחה...

אז עם הזמן אפשר להבין שהמשכנתא שלקחנו לא ניתנה לנו בתנאים אידאליים ולמחזר אותה, אפשר לפנות לחברות הסלולרי והטלוויזיה בכבלים, לאיים בהתנתקות ולקבל מייד תנאים משופרים בהרבה, אפשר לבחון את כל ההוצאות שלנו ולצמצם את הפחות חיוניות או הפחות הגיוניות. למרבה המזל לא כולנו צריכים את זה, אבל מי שצריך את זה יודע שזה תהליך לא קל.

אז זה המקום לחזור לאביטל שיודעת איך עושים את זה. אם אתם מרגישים שהתגלגלתם לתוך סחרחרת של חוסר אונים כלכלי, תבדקו, אולי היא האור בקצה המנהרה שלכם...

_________________________

משהו קטן וטוב

הנסיכה חגגה היום יום הולדת 7. גם יפעת המקסימה (חגגה יום הולדת, כנראה שלא 7). מזל טוב ענקי לשתיהן!

ומחר - יום ההולדת של המאמן - הגרלת הבלוגולדה. תחזרו לבדוק.

אני עצמאית כבר שנה וחצי, ובזמן הזה היו לי הרבה מאוד מפגשים שנופלים תחת הכותרת "רישות" הן במסגרות מעורבות והן במסגרות של נשים בלבד (אני חברה גאה במעגלים העסקיים של קישורי אמהות).

לאחרונה ניסיתי להסביר לעצמי מה מייחד את המעגלים הנשיים והמסקנה שהגעתי אליה היא כזו –

נשים הן קצת כמו עכבישות (במובן החיובי שלי המילה) – אנחנו טוות קורים, והקורים שלנו יוצרים שיתופי פעולה, מחברים אנשים וקושרים בין רעיונות.

כשאני פוגשת אישה ומספרת לה על מה שאני עושה, כמעט תמיד היא תספר לי על מישהו (ועדיף מישהי) שיכולה להיות ספקית שלי, או על חברה שלה שתוכל להיות לקוחה נהדרת, או על חנות שאיתה אני יכולה לעשות שיתוף פעולה.

גם אני כזו. המוח שלי הוא כמו קטלוג שמכיל את מי שפגשתי ומה שאני יודעת עליו, ובאופן טבעי אני מנסה לקשור בין הדברים (וזה לא רק בפן העסקי – החברים שלי כבר מזמן יודעים to pick my brain כשהם מחפשים המלצה על צימר, מסעדה או מתנה מעניינת). וכשמדובר בחיבורים עסקיים - הסיפוק כשזה מצליח הוא עצום.

וגברים? בדרך כלל כשאני פוגשת גבר ומספרת לו על מה שאני עושה – יש לו עצה בשבילי איך לעשות את זה אחרת...

___________________________________

משהו קטן וטוב #24

באותו עניין - הצלחתי לחבר בין אבישג לבין הספרייה האזורית שלנו, וכך גם היא מרוצה, גם אני רשמתי לזכותי נקודות על ההפנייה וגם אוכל לקחת את הנסיכה ליופי של הצגות, קרוב לבית. אלו די הרבה דברים טובים, לא?