בתחילת היום, כשגילינו שבחנות המוזיאון אין בטריות למצלמה, המאמן עשה פרצוף מצחיק. אמרתי שזה לא נורא, ובטח נמצא בטריות בהמשך היום, והתשובה של המאמן היתה – "כן, אבל תחשבי כמה הזדמנויות נפלאות לסקרפבוקינג יתפספסו בינתיים..." חושבים שהוא צחק עלי?
כשבחרתי לעבוד בסופי שבוע ובחגים ולקבוע את יום ראשון בתור היום החופשי שלי, לא ממש לקחתי בחשבון שכשאני אהיה בחופש היקרים ללבי יהיו בבית הספר או בעבודה... ככה יוצא שהרבה מהימים החופשיים שלי מוקדשים לסידורים, או כשאני ממש מתפנקת – לקריאת ספר. לכן היה לי כל כך ברור שאת יום ראשון האחרון, זה שהמאמן לקח בו גשר, אנחנו מקדישים ללעשות משהו משפחתי, לא כל כך חשוב מה. מכיוון שהפרופסור תכנן להשתתף במפגש של פורום האנימה שלו, החלטנו לקחת אותו איתנו לתל-אביב וחיפשנו מה לעשות בעיר הגדולה. מזמן רצינו לראות את תערוכת "חומר ללא חומר" ולכן הפור נפל על מוזיאון ארץ ישראל.
כפי שאפשר להבין מהפסקה הראשונה – לא צילמנו כלום...
מעניין ללכת למוזיאון עם שני צאצאים שרחוקים כל כך זה מזה בגיל. המשכוכי בן 18, לומד כבר שלוש שנים אמנות, עומד על סף יצירת פרוייקט הגמר שלו (מישהו הזמין כבש בגריל?) ונהנה לא רק מהמוצגים אלא גם מהאופן בו הם מוצגים. הנסיכה, לעומתו, בת רבע לשבע, עדיין לא קוראת מספיק כדי ליהנות לחלוטין בכוחות עצמה, סקרנית ובעלת דעה, ויודעת להגיד מאוד בבירור מה היא אוהבת ומה לא ובדיוק מתי נגמר לה ומספיק.
בילינו במוזיאון בערך ארבע שעות (כולל חצי שעה להפסקת קפה נדרשת ביותר). הנסיכה היתה ממונה על המפה ומאוד נהנתה להחליט לאן הולכים עכשיו, ולעקוב עם האצבע שלה אחר המסלול שלנו ברחבי המוזיאון.
אז מה היה לנו?
חומר ללא חומר – תערוכה שכולה יצירות שעשויות מחומר יומיומי כל כך – נייר – ומעלות אותו לדרגת אמנות. הנסיכה הכי אהבה את חדר ההלבשה שהכל בו – החל מהדמות, דרך החזייה התלוייה בצד ועד לחולצות המקופלות על המדף – עשוי נייר. אני מאוד אהבתי את המכלול של היצירות, שמדגיש את הרב גווניות של הנייר ואת היכולת שלו להתחזות לדברים אחרים, כמו חבלים ובדים. היה מעניין גם לראות את הסרטון שהכין פול ג'קסון, אוצר התערוכה, שלוש ומשהו דקות שמראות את הידיים שלו עושות קסמים בנייר כשברקע פס קול שכולו צלילים המושמעים באמצעים העשויים מנייר.
נחום תקום וחברים – תערוכה המציגה צעצועים עבודת יד מרחבי העולם. היא מאוד הזכירה לי תערוכה שראינו במוזיאון המדע בירושלים כשהבנים היו קטנים וגם היא שמה דגש על כל מיני צורות הפעלה של צעצועים (קפיץ, משיכה בחוטים וכדומה). ההבדל הגדול הוא שבתערוכה במוזיאון המדע היה מקום להתנסות, ובתערוכה כאן הכל מוצג להתבוננות בלבד. כדי שאפשר יהיה להבין איך הצעצועים פועלים יש הסברים כתובים וגם כמה סרטונים שרצים בלופ ומדגימים את אופן ההפעלה. בעיני זה עדיין מפוספס וגם הנסיכה לא ממש התלהבה, למרות שתיאורטית זו התערוכה שהיתה אמורה לדבר אליה יותר מכולן.
סיפורי ארנקים מוצגת בבניין קדמן למטבעות. אני חייבת לציין שהמטבעות הרבה יותר מעניינים מהארנקים (תערוכת המטבעות היא תערוכת קבע) ותערוכת הארנקים יש גם מינוס רציני – כל תיבות התצוגה גבוהות ולמעשה אינן נותנות לילד אפשרות ממשית לראות את התצוגה בבירור, וזה פיספוס. אני חושבת שהנסיכה הכי אהבה שהקראתי לה את שמות הערים שמהן הגיעו המטבעות...
מעשה צורף היא תערוכה מתחלפת המציגה את תכשיטי בית יעקבי. התכשיטים אכן מאוד מרשימים, אבל מה שהכי קפץ לי לראש למראה השרשראות המורכבות היה שבטח נורא כואב הצוואר כשעונדים אותן...
חוץ מהתערוכות האלו נהנינו מאוד גם מביתן הזכוכית ומהפסיפסים המוצגים בחצר, הקרמיקה פחות משכה אותנו (ובייחוד שהמזגן באולם היה מקולקל).
לסיכומו של יום – ארבע שעות במוזיאון לארבעתנו וארוחת צהריים מאוחרת ב"שלוותה" בנמל תל אביב בעוד שהפרופסור פגש את החברים שלו, שוטט איתם וקנה לעצמו אספקת מנגה טרייה. היה ממש נחמד.
________________________
משהו קטן וטוב #43
הנסיכה עיצבה את דף האלבום הראשון שלה. בקרוב הפוסט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
